מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שאינה כשאר חוכמות שמהמוחשות יבוא אל המושכלות.
'מצוות ה' ברה מאירת עיניים' - שתורתנו הקדושה והתמימה, היא כל כך קלה וברורה מצד עצמה, והיא תאיר העיניים, ונותנת עוז ותעצומות להשגת החוש, ואינו כשאר החכמות, שחוש הראות הוא המאיר והמכין הדרך לידיעת המושכל התלוי בו, כי לא ישיג אדם שום מושכל אם לא באמצעות החושים, ומן המוחשות יבוא אל המושכלות, ומצד נטיית החומר המתלכלך בטינופת הדברים, בדברים הכלים ונפסדים מענייני העולם הזה, הרי 'יראת ה' טהורה עומדת לעד' - שיראתו יתברך מטהרת ומזככת בטהרתה ופרישותה כל כתמי ולכלוכי העוונות בעניינים הגשמיים, באופן שתעמוד לעד ולנצח נצחים, ולסיבת ריבוי ההקדמות ואורך ההצעות: 'משפטי ה' אמת צדקו יחדיו' - דע כי לא כחכמות הנוכריות, הצריכות זו לזו, חכמת תורתנו הקדושה, כי החיצוניות לא תצדק אחת מהנה על מתכונתה, אם לא בהקדמת זולתה, שהאחת היא מכינה את חברתה.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש , סוכת דוד בתוך בית המלך, דרוש למעלת התורה, דף ל"א ע"ב-דף ל"ב ע"א, דפוס מ. נחמן וד. ישראליג'ה, שאלוניקי, תקס"ד (1804). מתוך 'החכם היומי'