'לא תתעב אדומי כי אחיך הוא' - אמרו חכמינו זיכרונם לברכה, שזהו רמז לעשיו, שעתיד לחזור ולהאמין בתורת ישראל. 'ולא תתעב מצרי' - הכוונה לישמעאל, שבא מהגר המצרית, כמו שכתבו הפוסקים שבן הבא מהנוכרית אינו בנך, כי אם בנה. עשיו עתיד לחזור בזכות רבקה אימנו, עליה השלום, אשר הורתה היתה כדת. וישמעאל בזכות הגר, שעל אף שהיא שפחה, אך ניתנה בחיק איש טהור, לכן כולם ינקו זה מזה ויושפעו מאור השכינה, כנאמר: 'והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך'.