מקצת שבחה

מרת אסנת ברזאני נולדה לאמה ולאביה חכם שמואל אדוני הלוי, כנראה בשנת ש"ן (1590) במוצול כורדיסטן. 
גדלה בתורה וביראה על ברכי אביה, החכם המקובל שמואל בר נתנאל אדוני הלוי למשפחת ברזאני, שהקים ישיבה גדולה בעיר מוצול, אליה הגיעו ללמוד מכל רחבי עיראק, ולימים שימש אב בית הדין, ורב העיר עמדייה בכורדיסטן. לחכם שמואל אדוני הלוי נולדו רק בנות, ואת מרת אסנת ברזאני הקדיש ללימוד התורה. הוא מנע אותה מעיסוק בעבודות הבית או לימוד מלאכות, שרצונו היה שתקדיש את כל זמנה ללימוד התורה. לימים נישאה לבחיר תלמידיו, חכם יעקב מזרחי, והתנה אביה על חתנה, שלא תעסוק כלל בעבדות הבית או כל מלאכה, שלא תיאלץ להפסיק מלימוד תורתה. 
בשנת שצ"ג (1643) נפטר אביה, ובעלה, חכם יעקב מזרחי, הפך לראש הישיבה. מרת אסנת ברזאני, עמדה לימין בעלה בראשות הישיבה, וכשהיה טרוד בלימודו, לימדה היא את תלמידי הישיבה. כשנפטר בעלה, עמדה הישיבה בפני משבר כלכלי ואף היה ניסיון מצד קרובה, לתבוע את ספריית הישיבה. מרת אסנת ברזאני, העמידה את הישיבה על רגליה, עמדה בראש הישיבה כפוסקת ומורת הוראה, העמידה תלמידים הרבה, וזכתה להכרת חכמי עיראק. לימים, נתבקשה לשלוח לעיר בגדאד, את אחת מתלמידיה לשמש בקודש, כרב העיר. מרת אסנת ברזאני, שלח את בן זקוניה, חכם שמואל בן יעקב, שעמד בראש יהודי בגדאד.
על ראש מרת אסנת ברזאני נקשרו כתרים רבים, והיא נודעת בכינוייה התנאית אסתר. במסורת יהודי כורדיסטן נשתמר סיפור על גוי שהתגנב לגג ביתה בשעת לילה, וביקש להרע לה. מרת אסנת ברזאני, בשם קדוש, העמידה אותו על הגג, בלתי יכולת לזוז, עד שעלה האור ונתפס בקלקלתו.
נשתמרו בידינו קצת אגרות ופיוטים בעלי אופי רעיוני שכתבה החכמה, שהובאו בשנת תש"ס (2000) בגיליון 82 של כתב העת 'פעמים' בידי אורי מלמד ופרופ' רינה לוין-מלמד. ד"ר אברהם בן יעקב, הביא בספרו 'קהילת יהודי כורדיסטן' עדות לפירוש בכתב יד לספר משלי, שיוחס למרת אסנת ברזאני, ששימש לסגולה ולשמירה.
מרת אסנת ברזאני, נפטרה, כנראה, בשנת ת"ל (1670), ושמה וזכרה משמשים עד היום כמקור השראה, בדיון אודות קידום ערכי שוויון ההזדמנויות בין נשים וגברים בעולם הדתי התורני.