חכם עובדיה מזרחי הלוי


החכם היומי על לוח השנה:
< תמוז ה'תש"פ July 2020 >
אבגדהוש
   ט/1י/2יא/3יב/4
יג/5יד/6טו/7טז/8יז/9יח/10יט/11
כ/12כא/13כב/14כג/15כד/16כה/17כו/18
כז/19כח/20כט/21א/22ב/23ג/24ד/25
ה/26ו/27ז/28ח/29ט/30י/31 
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שיראו העניים לבעל הצדקה, בעת נתינתה, בפנים ישרות.
'כי צדיק ה' צדקות אהב, ישר יחזו פנימו' - שמצוות הצדקה צריכה להינתן מתוך שמחה, בפנים צהובות, ולדבר על ליבם של העניים, ולנחם אותם. וכמו שכתב הרמב"ם: 'כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות, אפילו נתן לו אלף זהובים, אבד את זכותו והפסידה'. וזה אומרו: 'כי צדיק ה'' - ולאותו איש שעושה צדקה עם הפנים, אוהב אותו הקדוש ברוך הוא, אבל בתנאי צריך ש'ישר יחזו פנימו' - כלומר שיראו העניים לבעל הצדקה, בעת נתינתה, בפנים ישרות - בפנים צהובות, אבל אם, חס ושלום, רואים אותו בפנים זועפות, הרי איבד את זכותו והפסידה. וזהו: 'ישר יחזו פנימו' - כלומר שיראו אותו בפנים ישרות בסבר פנים יפות.
ואל זה הוא כוונת הפסוק באומרו: 'נתון תתן לו, ולא ירע לבבך בתתך לו' - שעם האמור, הדבר מובן שהפסוק בא להשמיענו באזהרת שתי מצוות: מצוות הצדקה, ובכללה ועל גבה - מצוות השמחה. וזה אומרו בתחילה: 'נתון תתן לו' - שהיא מצוות צדקה, ואחר כך אמר, שאותה נתינת צדקה, תהיה בתנאי ש'לא ירע לבבך בתתך לו' - שתיתן אותה בהרעת לבב באף ובחימה בפנים זועפות. ונתן טעם: 'כי בגלל הדבר הזה' - דווקא, שהיא השמחה חוץ מהנתינה, 'יברכך ה' א-לוהיך'.
חזון עובדיה, דף קפד עמ' ב, דפוס Gio. Vincenzo Falorni, ליוורנו, תקמ"ז (1787).

subscribe
subscribe