מקצת שבחו

חכם אהרן בן סמחון (הראשון) נולד לאמו ולאביו, כנראה בשנת תפ"ח (1728) במכנאס שבמרוקו.

גדל בתורה וביראה, והיה לאחד מחכמי מכנאס החשובים, בן דורו של החכם רפאל בירדוגו. שמו נודע בשערים, זקן ויושב בישיבה, החכם השלם והכולל. חיבר שלושה ספרים בכתב ידו: 'אם למקרא' - חידושים, 'פרחי אהרון' - על פירוש רש"י, ו'בגדי ישע' - דרושים על התורה, וכן חיבר פיוטים וקינות. 

בשנת תקנ"ב (1792) נפטר החכם המשורר דוד חסין, חכם אהרון בן סמחון ספד לו בשירה על קברו. בחיבורו 'אם למקרא', מציין את חודש חשוון בשנת תקנ"ו (1796), על דבר חידוש ששמעה נשמתו בשמיים באותו לילה.

בחכמתו הציל את קהילת יהודי מכנאס מכליה, חס ושלום, שגוי אחד זמם להרעיל את הבצק, שנמכר ליהודים בליל המימונה. ונגלה לחכם אהרון בן סמחון בחלומו, והעיר את חכם רפאל בירדוגו, שאסר על היהודים קניית הבצק באותו ליל מימונה. אחר שהביאו את שניהם למשפט, באשמה שהפסידו את רווחיו של אותו גוי, הודיע חכם אהרון בן סמחון על חלומו. נטל השופט חלק מאותו בצק, וזרקו לכלב, ואחר שטעם ממנו הכלב, התפתל בכאבים ומת. 

חכם אהרון בן סמחון נפטר ביום כ' באייר תקנ"ח (1798), ומנוחתו כבוד בעיר מכנאס.

ספריו הועתקו מכתב ידו כמה פעמים, ולאחר כמאתיים שנה, הספר 'אם למקרא ואם למסורת' - דרושים וחידושים על התורה ועל המגילות, הודפס בירושלים בשנת תשס"א (2001), והספרים 'בגדי ישע' - דרושים על התורה, ו'פרחי אהרון' - על פירוש רש"י,  הודפסו בירושלים בשנת תשס"ו (2006). נכדו, חכם אהרון בן סמחון (השני) הוציא לאור בשנת תרי"ז (1857) ספר פיוטים וקינות בשם 'זקן אהרון', שהודפס בלוד בשנת תשנ"ב (1992).