'רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה' - שאי אפשר לאדם שיקנה שלמותו בלתי שיקיים כל התרי"ג מצוות בכללות, ובהעדר אחת מהן, יהיה האדם חסר השלמות. וזה דבר הנמנע, שהרי כמה מצוות שהם נעדרים ממנו, כגון מצוות כהונה, מעשה הקורבנות, מצוות התלויות בארץ. ... והיאך יוכל האדם להיות קונה שלמותו?! - אבל מצאנו תיקון לשלמותנו, על ידי עסק התורה לשמה, כי על ידי שיעסוק בתורה, פרטי המצווה כהלכתה, וידאג וישתוקק על המצווה ההיא שנעדרה ממנו, יחשב לו כאלו קיימה בשלמותה, כמו שאמר הכתוב: 'ונשלמה פרים שפתינו'.
ובזה נבין מאמר רבותינו שאמרו, בפסוק: 'עקב אשר שמע אברהם בקולי, וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי' - ללמדך שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילים'. וכיצד יעלה על הדעת, שאבותינו קיימו התורה כולה: יעשו פסח - קודם שיהיו בעולם, יעשו סוכות - ועדיין לא הוקפו בענן, יעשו שמיטה ויובל, - עדיין לא נכנסו לארץ, יעשו קרבנות - ועדיין לא נולדו הכהנים?! זה מן הנמנע, אבל העניין כך הוא, אבותינו הקדושים היו לומדים תורה, שקבלו מן הראשונים, אדם שת, חנוך, מתושלח, נוח, שם, עבר, וכשהיו לומדים כפי הקבלה שהייתה בידם, היו מצטערים על קיום המצוות, והיו מוכנים לקיים כל מה שיצווה אותם השם יתברך, חשב עליהם כאילו קיימו כל התרי"ג מצוות, ואפילו מצוות דרבנן. ובזה יבוא על נכון, מאמר התנא: 'כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה' - דהיינו על ידי עסק התורה ומצוותיה, יחשב לו כאילו קיים המצוות בפועל, אפילו המצוות שאינו יכול להשיגם מצד עצמם, ובזה תבוא תיבת 'ולא עוד'.