'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' - חיוב זה הוא כדי שהאדם ידע כיצד להתנהג בימי חייו. ומכל מקום אינו חייב ללמוד בכל שעות היום, ומותר לו גם לעבוד לפרנסתו, כמו שכתוב: 'וברכך בכל אשר תעשה'. וכמו שאמר רבי ישמעאל: 'ואספת דגנך' - מה תלמוד לומר? - לפי שנאמר 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', יכול דברים ככתבם, תלמוד לומר: 'ואספת דגנך' - הנהג בהן מנהג דרך ארץ'. עד כאן דברי הגמרא. ופסק בשולחן ערוך, שכך צריכים לנהוג רוב הציבור, שאם לא כן 'תבוא לידי צורך הבריות, וסופך ליבטל מדברי תורה'. ... רואים שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך', אלא אדרבה, פסוק זה מחייב את האדם להתפרנס כדי שיוכל ללמוד תורה בלי טרדות. וכתב הרב 'אור החיים' הקדוש בספרו חפץ ה', שאדם שקובע עתים לתורה, ואוכל ושותה וישן ועמל לפרנסתו כדי שיוכל ללמוד בנחת, נחשב לו כאילו למד כל היום.