מקצת שבחו

חכם פרופ' יצחק חיים (ויטוריו) קסטיליוני, נולד לאמו אניטה ולאביו משה דוד חי קסטיליוני, בשנת ת"ר (1840) בטריאסטה בצפון-מזרח איטליה שהייתה אז בתחומי האימפריה האוסטרית.
ראשית תורתו למד מפי חכם שבתאי אלחנן טרייווס, מחכמי טריאסטה. שבגר למד בבית המדרש לרבנים בפאדובה, מפי רבו חכם שמואל דוד לוצאטו, לצד לימודי מתימטיקה ופדגוגיה.
בשנת תרכ"א (1861) הוסמך לרבנות, ושב לעירו טריאסטה. לפרנסתו עסק בהוראת המתימטיקה במשך כ-30 שנה, והיה לפרופ' למתמטיקה. במקביל, שימש סגן הרב הראשי של טריאסטה. 
בשנת תרס"ג (1903), נתמנה לרב הראשי של רומא ושל כל קהילות איטליה. כשנה לאחר מינויו, בשנת תרס"ד (1904), נחנך בית הכנסת הגדול של רומא ברוב עם, בהשתתפות מלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי. 
חכם פרופ' יצחק חיים (ויטוריו) קסטיליוני נשא לאישה את אנריצ'טה ונולדו להם שלושה בנים. כשלוש שנים לאחר פטירת אשתו, נשא לאישה את ג'וליה, ונולדו להם שני בנים.
חכם פרופ' יצחק חיים (ויטוריו) קסטיליוני ערך והוציא לאור את הספר 'עוגב רחל: שירים ואגרות מאת רחל מורפורגו', לכבוד שנת המאה להולדתה. הספר נדפס בקראקוב בשנת תר"ן (1890). מאמרו 'פאר האדם: מחקרים על בריאת האדם ועל ישוב הארץ לפי סיפורי התורה ולפי דעות חכמי הטבע', נדפס בקראקוב בשנת תרנ"ב (1892). הוא תרגם את המשנה לאיטלקית, והדפיסה עם פירושו תחת השם 'שישה סדרי משנה בניקוד האותיות, מתורגמים איטלקית עם מבוא והערות, מלאכת יצחק חיים קסטיליוני'. הספר נדפס בחמישה כרכים, בטריאסטה, החל משנת תרנ"ג (1893); מאמרו היסודי 'מעמד הר סיני', נדפס בקראקוב בשנת תרנ"ו (1896). הוא עסק גם בשירה וספרו 'נזמי הזהב: ששה ועשרים ומאה שירי זהב אשר שר יצחק חיים קסטיליוני', נדפס בפרנקפורט בשנת תרס"ז (1907). באותה שנה, היה מראשי החותמים על אגרת ליהודי חבש-אתיופיה, שבה חיזקו את רוחם, שלא יבושו מפני המלעיגים עליהם, שרצו להרחיקם מכלל ישראל. 
חכם יצחק חיים קסטיליוני נפטר ביום ז' באב תרע"א (1911), בגיל 71, ומנוחתו כבוד בעיר רומא.