מקצת שבחו

גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, החכם המקובל רחמים חורי. שקד על לימוד התורה, והיה מזכה הרבים, בעסקי ציבור ובגמילות חסדים. הוא היה פייטן ובקי בדקדוק. על מנת לשמח חתנים וכלות הוא שימש כבדחן בחתונות. 

בשנת תרנ"ו (1896), על פי בקשת אביו, הוציא לאור את הספר 'קרית ארבע', הכולל חיבורים מאבותיו לדורותיהם. כשעלה אביו לארץ ישראל, ליווה אותו וכתב יומן מסע, שהודפס בספר 'כסא רחמים'. 

בניו נפטרו בחייו, והוא זכה להניח אחריו את בנותיו.

חכם יעקב חורי נפטר ביום כ"ב באדר תרפ"ט (1929). בשנת תשע"ח (2108) הועלו עצמותיו ארצה ונטמן בנתיבות.

ספרו 'בני יעקב', יצא לאור לאחר פטירתו עם תרגום לערבית יהודית בשני חלקים. החלק הראשון, הכולל דברי תוכחה ומוסר, הודפס בג'רבה בשנת תרצ"ד (1934), והחלק השני, ובו חידושים על מסכתות התלמוד בעשרה דפים, הודפס בסוף ספר 'קול יעקב', שיצא לאור בירושלים בשנת תשל"ג (1973). גם מעט משיריו, שהיה מפייט בשמחות ובחגים הודפסו על שמו בשני חלקי הספר 'קול יעקב'. לאחר פטירתו, הוסב שמה של הישיבה המפורסמת, שנקראה על שם סבו, 'עלייתו של רבי יצחק חורי', ונקראה על שמו, 'עלייתו של רבי יעקב חורי'.