חכם ד"ר דוד פראטו


החכם היומי על לוח השנה:
< סיון ה'תש"פ June 2020 >
אבגדהוש
 ט/1י/2יא/3יב/4יג/5יד/6
טו/7טז/8יז/9יח/10יט/11כ/12כא/13
כב/14כג/15כד/16כה/17כו/18כז/19כח/20
כט/21ל/22א/23ב/24ג/25ד/26ה/27
ו/28ז/29ח/30    

מקצת שבחו

חכם ד"ר דוד פראטו נולד לאמו לאורה ולאביו חכם אהרן יהונתן בשנת תרמ"ב (1882), בליבורנו שבאיטליה.
עיקר תורתו למד מפי רבו, חכם אליהו בן אמוזג, עת למד בבית מדרשו בליבורנו.
בשנת תרס"ד (1904), עבר לפירנצה, ושימש מורה בבית הספר היהודי. לאחר כמה שנים מונה למנהלו.
בשנת תרס"ה (1905), נשא לאישה את רחל סרבי, ונולדו להם שני ילדים - אסתר לאורה, שנספתה בשואה, ויהונתן.
תוך כדי עבודתו כמורה, למד בבית המדרש לרבנים בפירנצה, בראשות הרב ד"ר שמואל צבי מרגוליס, רבה של פירנצה והרב ד"ר צבי פרץ חיות, והוסמך לרבנות. במקביל התמחה באוניברסיטת פירנצה, בפילוסופיה וספרות לטינית, וקיבל תואר דוקטור על עבודתו בנושא 'אדריאנוס קיסר בתלמוד ובמדרש'. 
חכם ד"ר דוד פראטו נתמנה למורה לספרות והיסטוריה בבית-ספר תיכון ממשלתי, וכונה בתואר פרופסור, כמקובל באיטליה. לצד ההוראה הוא עסק בעיתונאות ציונית, וערך את השבועון לנוער של העיתון 'ישראל'.
בשנת תר"פ (1920) נשלח לטריפולי כדי לארגן את הקהילות היהודיות בלוב, במסגרת החוק האיטלקי. בשנת תרפ"ב (1922), נתמנה למזכיר הכללי של האגודות הציוניות באיטליה, והשתתף בקונגרסים הציוניים.
בשנת תרפ"ז (1927), נקרא לשמש כרב ראשי באלכסנדריה שבמצריים. הוא הקים את 'ישיבת דוד פראטו', הנהיג לימודי עברית בבתי הספר היהודיים, וייסד תנועת נוער ציונית, בשם 'אגודת הצעירים היהודים'. 
בשנת תרצ"ו (1936), נתבקש לשמש הרב הראשי לרומא ולכל קהילות איטליה, ועמד בראש בית המדרש לרבנים ברומא. בעקבות החלת חוקי הגזע הנאציים באיטליה, עלה לארץ בשנת תרצ"ט (1939)., ונתמנה למנהל לשכת הרבנות הראשית בתל-אביב, והפך לידידו של הרב משה אביגדור עמיאל, הרב הראשי לתל-אביב. 
בשנת תש"ה (1945), עם תום מלחמת העולם השנייה, חזר לאיטליה כדי לסייע בשיקום הקהילה היהודית באיטליה. הוא חזר לשמש הרב הראשי של יהודי רומא, ושימש בתפקיד על פטירתו. 
ביום כ"ט בנובמבר, י"ז כסליו תש"ח (1947), עם החלטת עצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל, עמד בראש מצעד של יהודי רומא תחת שער טיטוס, לכיוון ההפוך של גולי יהודה החקוקים בו.
מרבית חיבוריו נכתבו באיטלקית, והדברים המעטים שכתב בעברית, פזורים בכתבים שונים של בני תקופתו. ספרו המפורסם ביותר 'חמש שנות רבנות' (במקור באיטלקית: Cinque anni di rabbinato), נדפס באלכסנדריה בשנת תרצ"ג (1933) בשני כרכים. סידור התפילה, שתיקן כמנהג הספרדים, 'תפילה לדוד', נדפס באלכסנדריה בשנת תרצ"ה (1935), יחד עם תרגום לאיטלקית של התפילות. בשנת ת"ש (1940) הודפס בתל אביב ספר לכבודו בהוצאת ועד היובל, ובו תולדות חייו, ודברי ההערכה לפועלו. 
חכם דוד פראטו נפטר ביום ל' באדר א' תשי"א (1951), ומנוחתו כבוד בעיר רומא. 


subscribe
subscribe