חכם חביב חיים דוד סתהון


החכם היומי על לוח השנה:
< סיון ה'תש"פ June 2020 >
אבגדהוש
 ט/1י/2יא/3יב/4יג/5יד/6
טו/7טז/8יז/9יח/10יט/11כ/12כא/13
כב/14כג/15כד/16כה/17כו/18כז/19כח/20
כט/21ל/22א/23ב/24ג/25ד/26ה/27
ו/28ז/29ח/30    

מקצת שבחו

חכם חביב חיים דוד סתהון, נולד לאמו מסעודה ולאביו חכם דוד סתהון בשנת תקפ"ז (1827) בעיר טבריה.
סבו הוא החכם גבריאל סתהון, שעלה לארץ ישראל, מהעיר חלב, שבסוריה. אמו, מרת מסעודה, בת החכם אהרון שבות הלוי, נישאה לבן החכם גבריאל סתהון, חביב סתהון, שנפטר בלא ילדים. אחיו, דוד סתהון יבמה, אף הוא נפטר בקיצור שנים, והיא בהריון. לבנה קראה על שם אביו ועל שם אחיו, ובין שמותם הוסיפה את השם חיים לאריכות ימים. אמו, חסכה פרוטה לפרוטה וגידלה אותו בדרכי התורה והמצוות. בצעירותו, למד מפי סבו, אב אימו, החכם אהרון שבות הלוי, ומפי החכם חיים שמואל הכהן קונורטי, אב-בית הדין, ורב העיר טבריה.
בשנת תרי"ז (1857), החל ללמוד בישיבת 'בית יעקב' בטבריה. בשנת תרכ"ה (1865), יצא לתורכיה ולמצריים, בשליחות כוללות טבריה, ובשנת תרל"ג (1873) נשלח למרוקו יחד עם חכם אברהם צבאח.
חכם חביב חיים דוד סתהון שימש אב בית הדין בטבריה. הוא נהג להתבודד במערת אליהו הנביא בחיפה, ובקברו של התנא רבי מאיר בעל הנס בטבריה. הוא העמיק בלימוד תורת הקבלה, ועסק בריפוי בעזרת צמחי מרפא. בתקופת הקיץ נהג לשהות בכפר פקיעין לצורכי מסחר. בזכות השתדלותו, בשנת תרל"ג (1873) שופץ בית-כנסת העתיק בכפר, בתרומת רפאל הלוי מביירות. בין תלמידיו המובהקים חכם יעקב חי זריהן.
בשנת תרנ"א (1891) יצא לאור בירושלים ספרו 'שמש ומגן' - בענייני קבלה; בשנים תרנ"ד-תרנ"ט (1894-1899) יצאו לאור שני כרכי ספרו 'תקפו של נס' - פירוש על מאמרי רבי מאיר בעל הנס.
בשנת תרס"ג (1903), עבר להתגורר בחיפה, שם שימש ראש ישיבת 'אליהו', שייסד אברהם אדרעי ממצרים. בשנת תרס"ו (1906) יצא לאור ספרו 'כרסייא דאליהו' - בשבח אליהו הנביא ומעמד הברית.
חכם חביב חיים דוד סתהון נפטר ביום י"ב בטבת תרס"ז (1906), ומנוחתו כבוד בבית העלמין הישן 'כנסת ישראל' בחיפה, במערת קבורה שמיוחסת לאמורא רבי אבדימי דמן חיפה.


subscribe
subscribe