'אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'' - רצונו לומר: 'אשרי משכיל אל דל' כמעשה הנזכר, שהוא נתן בדעת ובהשכל, מפני בושתו של לוקח, ובשכר 'ביום רעה ימלטהו ה'' - שניצול מדינה של גיהנם, כידוע מדבריהם זיכרונם לברכה. ועוד כתוב: 'וצדקה תציל ממות' - ודרשו זיכרונם לברכה: ראשי תיבות - 'מות'. כתוב בלקט שבילקוט ראובני דף ז': 'הרוחות יכולות לחטוא ולהעניש לאחר מיתה, כמו רוח נבות, לכך נותנים הצדקה על המתים'. עד כאן. וזהו ראשי תיבות: 'מות', רצונו לומר 'וצדקה תציל ממות' - שלאחר מיתה, דהיינו: מהעונש שגורמים לעצמם מחמת החטא שעושים לאחר מיתה.