מקצת שבחו

ראשית תורתו למד מפי חכם מרדכי אטנג'יר, ובהמשך מפי חכם יצחק אפריאט. כשבגר למד בישיבת 'עץ החיים', שייסד אביו, בראשות החכם משה דאדון, ובשנת תרמ"ג (1883) הוסמך לשוחט ובודק.

בשנת תרמ"ז (1887) החל להוציא לאור כמה מחיבוריו, ובתוכם: 'ברית אבות', מלי דאבות' ו'זרע יצחק'. על מנת להתקבל לבית המדרש לרבנים בצרפת, נדרש לעבור את בחינת הבגרות הצרפתית. בשנת תרנ"ג (1893) סיים את לימודיו בהצטיינות, אך בשל פטירת אביו, נאלץ להישאר בעיר לנהל את עסקי אביו.

בשנת תרנ"ד (1894) נשא לאישה את מרת אנאיס, בת החכם דוד אנקאווה.

באותה שנה הוסמך לרבנות ע"י חכמי אלג'יר, והחל לעסוק בחינוך. הוא הקים יחד עם דודו, חכם יוסף מרעלי את תלמוד תורה 'עץ החיים', ובו למדו 600 תלמידים. הוא עמד בראש תלמוד התורה, וזכה לצלחה רבה. הוא הנהיג את שיטת לימוד העברית בעברית, ופתח את שערי תלמוד התורה גם ביום השבת, בה לימד לימודי קודש. אל שיעוריו הגיעו תלמידיו רבים, שנמנעו ללמוד בבתי הספר הנוצריים.

בשנת תרנ"ז (1897) יצא לאור הכרך הראשון בספרו 'צפנת פענח', ובו מחקרו על השירה של חכמי אלג'יריה.

בשנת תרנ"ט (1899) יצר קשר עם חברת 'כל ישראל חברים' כדי לייסד בתלמוד תורה, בית מדרש למורים עבריים. משה נהון, שנשלח מטעם חברת 'כל ישראל חברים' דחק רגליו מניהול תלמוד התורה אותו הקים. בהפצרת הראשון לציון, חכם יעקב מאיר, שביקר באותה עת באלג'יר, הסכים חכם יצחק מרעלי להישאר ללמד בבית הספר, וסייע בידו של משה נהון בכתיבת ספרו על דברי ימי היהודים באלג'יר.

חכם יצחק מרעלי מונה לדיין, ולצד תפקידיו הציבוריים בקהילה היהודית, הקדיש את עתותיו לכתיבת ספריו. הוא חיבר מאמרי מחקר והגות, שירה עברית ושירה צרפתית לעיתונים וכתבי עת בעברית, בצרפתית ובערבית יהודית ברחבי העולם. בשנת תרפ"ט (1929) יצא לאור ספר שיריו 'עת מלחמה ועת שלום'. הוא חיבר מספר אסופות לשירים של חכמי אלג'יריה שאיתר, אך רק את חלקם הספיק להוציא לאור בחייו. חיבוריו בתחומי היהדות השונים לא ראו אור, וחלקם אבדו עם השנים, בהם מסות היסטוריות על יהודי אלג'יריה, וספרי פרשנות במקרא ובתלמוד.

בשנת תרצ"ב (1932) קיבל את אות הכבוד 'קצין האקדמיה הצרפתית'.

חכם יצחק מרעלי נפטר ביום ד' בניסן תשי"ב (1952). בין חיבוריו הרבים: 'ירקרק חרוץ' - על תרי"ג מצוות; 'צפנת פענח' - שירים מאת הרשב"ץ והריב"ש; 'חסד ואמת' - שירי ר"א גביזון; 'קול זמרה' - משירי הרדב"ז; מדרש הרס"ג - על עשרת הדיברות; 'רוח ים' - כ-200 שירים ופיוטי קודש; 'עת מלחמה ועת שלום' - שירים עבריים; 'לווית חן' - שירים; 'ילקוט יצחק'; עין גדי - פירוש לחד גדיא; ויעתר יצחק לה' - שירים וסליחות לימים נוראים; 'שם אפרים' - לזכרו של הרב אפרים אנקווה; ''באר יצחק - חידושי תורה; 'פרקי שירה' - לכבוד הרב יעקב מאיר; 'מחזור לימים נוראים' - בנוסח קהילת אלג'יר; מדרש על עשרת הדיברות לרב סעדיה גאון - בתרגום לצרפתית; 'ניצחון האור על החושך'