מקצת שבחו

חכם חיים כהן אלחדד נולד בשנת תרע"ה (1915) לאמו מרת עיישה ולאביו חכם אברהם כהן במרוקו.

ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם אברהם כהן אלחדד, שהיה רב כפרו, ועסק בכל מקצועות הקודש, ופרנסתו מצא כיצרן נעלי עור. סבו הוא הדיין החכם יוסף כהן אלחדד.  

חכם חיים כהן אלחדד גדל בתורה וביראה, אך בעניות רבה. בשל קשיי הפרנסה, נאלץ לצאת לעבודה, כבר בקטנותו.

בשנת תרפ"ה (1925), והוא כבן עשר, נשלח ע"י אביו לעיר הגדולה כדי ללמוד בישיבה, ולרשותו רק בגדו שעליו. 

חכם חיים כהן אלחדד נשא לאישה את מרת ימנה, בת החכם יהודה עמר. לפרנסתם היה מלמד תינוקות.

לקראת העלייה לארץ ישראל, עבר עם משפחת לקזבלנקה, שם שהה במשך כשנתיים. לאחר עלייתם התגוררו במחנה 'שער עליה' ליד חיפה. בשנת תשי"ג (1953) היה ממייסדי מושב זרועה, סמוך לרצועת עזה, שנוסד ע"י עולים ממרוקו. בשנת תשי"ד (1954) היה ממייסדי מושב קלחים. לבסוף עבר למושב אשבול, ושימש רב המושב.

חכם חיים כהן אלחדד חיזק את החיים הרוחניים במושב. הוא היה מקבץ נערים ומבוגרים ללמוד הלכה ופרשת שבוע. הנהיג לקרוא עם הציבור בספר הזוהר בכל מוצאי שבת, ועסק בכל מקצועות הקודש. שוחט ובודק, מוהל וסופר סת"ם. ביתו היה פתוח לכל שואל, והיה שולח לכל נזקק די מחסורו. היה נוהג להקדים תפילה לכל מצווה, וחיבב מאוד את פיוטים. הוא אסף בכתב ידו ספר פיוטים, בתוכם פיוטים שחיבר בעצמו, ופיוטים שחיבר אביו. מתוך ספרו היה משורר בשמחות, בביתו ובבית הכנסת. היה מתעורר בראש אשמורות, והיה עורך תיקון חצות בבכי, וממשיך בלימוד תורה עד אור הבוקר. ביוזמתו הוקם בית הספר הדתי האזורי. שירת את הציבור בפנים שוחקות, השכין שלום בין איש לאשתו, והיה מכניס אורחים. הגם שהתגורר בבית בן שני חדרים. 

חכם חיים כהן אלחדד נפטר ביום כ"ח בשבט תשנ"ג (1993). הוא השאיר אחריו כתבי יד, חלקם ביהודית-מרוקאית. בשנת תשס"ה (2005) יצא לאור ספרו 'נשמת חיים' בידי בנו, חכם יצחק כהן, רב שכונת שמואל הנביא בירושלים.