מקצת שבחו

קֶס אליאס מְהְרֶט נולד לאביו אליאס סָהְלוּ ולאמו בשנת תרצ"א (1931) בכפר דבל משחה, בסְמֶיין באתיופיה. 

ראשית תורתו למד מפי אביו, אליאס סָהְלוּ, שלמד את לימודי הקודש בכוחות עצמו. בשנת תש"ה (1945), עבר לבדו ללמוד בכפר סְמֶיין מֶלַטָה, שם העמיק בלימודי הקודש. בשנת תשי"ד (1954) שב אל כפרו דבל משחה, החל את התמחותו המעשית, והוסמך לקֶס ע"י  המנקוסה  אבא  ראובן מְַנסֶה.

קֶס אליאס מְהְרֶט נשא אישה, ונולדו להם תשעה ילדים. לאחר פטירתה נשא אישה, ונולדו להם שלושה ילדים שנים מהן נפטרו  בסודן בדרך לישראל.

קֶס אליאס מְהְרֶט נשא אישה, ונולדו להם תשעה ילדים. לאחר פטירתה נשא אישה, ונולדו להם שלושה ילדים.

קֶס אליאס מְהְרֶט שימש קֶס כפר הולדתו דבל משחה. הוא ייסד בית כנסת בכפר, לימד מוסר, והרביץ תורה ברבים. לפרנסתו עסק בחקלאות, ודאג בעצמו לרווחתם הכלכלית והפיזית של הנזקקים בקהילתו, במיוחד נשים חד-הוריות. הוא אהב שלום ורדף שלום, העדיף לפייס ולגשר על פני המריבה והדין. הוא הנהיג, שבכל יום כיפורים, מתאספים להתפלל יחדיו, יהודים מכל כפרי הסביבה ולערוך משתה לשבירת הצום כל שנה בכפר אחר. 

בשנת תש"ל (1970) עמד בקשרים עם ארגון אורט העולמי, שסייעו לו במפעלו, לבניית בתי כנסת בכפרי הסביבה, ובמתן שירותי דת לכל היהודים בסביבתו. כך לקראת כל פסח, היה סובב בין הכפרים, ומחלק מצות.

בשנת תשל"ח (1978), בתקופת ה'טרור האדום', בה נרצחו כמיליון אתיופים ע"י המשטר הטוטליטרי של הקולונל מנגיסטו היילה מריאם, נתפס קֶס אליאס מְהְרֶט, בעת שחילק מצות, באחד הכפרים. הוא נכלא בחשד שהוא סוכן מדינה זרה. ונאשם בכך שהוא מחלק מתנות כדי לפתות את היהודים לעזוב את אתיופיה, ולעלות לישראל. קֶס אליאס מְהְרֶט נכלא בתנאים קשים, ונשקפה סכנה לחייו. בהתערבות גורמים שונים, הוא שוחרר ממאסרו, כעבור חצי שנה, אך נאלץ להישאר במעצר בית. לימים, הוכר ע"י מדינת ישראל כאסיר ציון.

בשנת תשמ"ג (1983) עמד בראש קבוצה של יהודים, שהחלו את מסעם אל ארץ ישראל, דרך סודן. שנים אלו, היו שנות בצורת באתיופיה, שבעתים, החלה מלחמת אזרחים עקובה מדם. באותן שנים נהרגו באתיופיה כ-8 מיליון בני אדם ברעב ובמלחמות. בשל הסכנות שארבו להם בדרך, התארחו בדרכם בכפרים יהודיים. לבסוף בשנת תשמ"ו (1986) הגיעו לגבול סודן, נאספו ע"י 'הצלב האדום', הוכרו כפליטים, והועברו למחנה סוּף- ווּהַה

בשנת תשמ"ז (1987) קֶס אליאס מְהְרֶט זכה ועלה לארץ ישראל. הוא שהה במרכז קליטה בקרית ים, והתיישב בעיר חדרה. בבואו לארץ, התמלא לבו, התרגשות רבה על התגשמות חלום הדורות, אך התעצב מהמצב הרוחני והדתי בארץ. קֶס אליאס מְהְרֶט התקומם על כך שגורמים בממסד הרבני בארץ לא הכירו ביהדותם של יהודי אתיופיה, ודרשו מהם 'גיור לחומרא'. בשל כך, בשנת תש"ן (1990) נרתם לפעילותו של חכם חיים דוד שלוש, רבה של נתניה, לעריכת אילנות היוחסין, ולבירור סדר הדורות של יהודי אתיופיה.

בשנת תשנ"ה (1995) עבר לראשון לציון, וגם שם הנהיג את הקהילה, ועסק בצורכי ציבור באמונה.

קֶס אליאס מְהְרֶט נפטר ביום כ"ד כסליו תשס"ג (2003), ומנוחתו כבוד בבית העלמין בראשון לציון.

אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י בנו, קֶס סמאי מְהְרֶט.

לא נהגו יהודי אתיופיה לקרוא בתואר רב, אנחנו קוראים בתואר זה בכדי לייצג שר, אדון ומנהיג כפי שהיה מעמדם של חכמי העדה.