גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר גאבס. אחיו, חכם ישועה חדאד, מחבר הספר 'משמיע ישועה'. אחותו, רחימה, היא אשת החכם שאול הכהן, סגן ראש רבני תוניסיה. עיקר תורתו למד מפי רבו, החכם חיים חורי, רב העיר גאבס. חכם סעיד חדאד העתיק שמועותיו מרבו, הכינם לדפוס, והוסיף הגהותיו עליהם.
חכם סעיד חדאד נשא לאישה את מרת סאסיה בת עזיזה. היה שוקד על תורתו, ולפרנסתו שימש שוחט ובודק.
בשנת תרע"ו (1916) הודפסו שתיים מדרשותיו בספר 'חסד ואמת' שחיבר רבו, חכם חיים חורי. בשנת תרפ"ד (1924) הודפסה תשובה שנשלחה אליו, בעניין דיני ירושה, בספר 'ישיב משה' שחיבר חכם משה שתרוג.
בשנת תש"ו (1946) הוזכר בספר 'חן טוב למרי נפש', שחיבר חכם ניסים חדאד, ובו כותב שחכם סעיד חדאד חיבר שני ספרים: אחד על התלמוד ואחד דרושים, ושני הספרים עומדים בכתב יד. חידושים מחכם סעיד חדאד הובאו בספרי בני דורו, כך מובא בספר 'שער הרחמים', שחיבר ידידו, יחכם מעתוק רחמים דמרי.
חכם סעיד חדאד זכה ועלה לארץ ישראל בשנת תש"י (1950)
חכם סעיד חדאד נפטר ביום י"ט בטבת תשי"ד (1953). כך כותב בנו בספר 'אם הבנים שמחה' שחיבר חכם ניסים טרבלסי. בשנת תשל"ז (1977), לאחר פטירתו, הודפסו דרשותיו בידי תלמידו, חכם שמעון חיררי בספר 'סיחה נאה'. שם כותב שחכם סעיד חדאד נפטר ביום כ' בטבת תשט"ו (1955).
