חכם יהודה בירדוגו, נולד לאמו ולאביו חכם יוסף בירדוגו בשנת תמ"ט (1689) במכנאס שבמרוקו.
ראשית תורתו למד מפי אביו, החכם יוסף בירדוגו. גדל בתורה וביראה, והיה מבחירי תלמידיו של קרובו, החכם משה בירדוגו, הרב המשבי"ר. היה בקשרי ידידות עם ה'אור החיים', החכם חיים בן עטר. העמיד תלמידים רבים, בתוכם אחיו הצעיר, החכם מרדכי בירדוגו, שנודע כרב המרבי"ץ. בשנת תע"ב (1712) חיבר את ספרו 'מחנה יהודה', שעומד בכתב יד. בהמשך חיבר ספרים נוספים, הידועים בהם 'מקווה מים' 'ומים עמוקים'.
בשנת תע"ד (1714) נגזר דינם של החכם משה הכהן הי"ד, ואחיו החכם שם טוב הכהן הי"ד, למות בייסורים, מכיוון שעמדו בפרץ כנגד שליחיו של הסולטאן מולאי איסמעיל, ושכנעו יהודים שלא להתאסלם.
הימים ימי אלול, וכל אותו הלילה, חכם יהודה בירדוגו, עמד בראש מאות מיהודי מכנאס, שעמדו בבכייה ובתחנונים, ואמרו סליחות עד שיצאה נשמתם של אותו קדושים, שמתו על קידוש השם. בשנת תפ"ח (1728) נפטר הסולטאן מולאי איסמעיל, וצבאו החל במסע רצח, אונס, ביזה והרס בשכונה היהודית של מכנאס. 200 מיהודי מכנאס נרצחו, ורכוש הקהילה נבזז.
בשנת תצ"א (1731) נפטר החכם משה בירדוגו, והוא החליפו בבית הדין של חכם יעקב טולידאנו וחכם משה אדהאן,
בשנת תצ"ח (1738) פשט דבר ורעב גדול בכל מרוקו עד שמכנאס כמעט נחרבה, ונשמו אנשים מרחובותיה. בשנת תק"א (1741) חתם בין חכמי מכנאס על תקנות להקל על חיי העניים, ולצמצום הוצאות בימי שמחה.
חכם יהודה בירדוגו נפטר בשנת תק"ג (1743). יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ט"ו בטבת, יום בו חתם, החכם יעקב חי זריהן, רב העיר טבריה, על חידושי תורה, שצירף להוצאת הספר 'מקווה מים'.
לאחר פטירתו יצאו לאור שניים מספריו: בשנת תרע"א (1911) יצא לאור בירושלים הספר 'מים עמוקים' - חידושים על התורה, ובשנת תרצ"ז (1937) יצא לאור בירושלים הספר 'מקווה מים'.
ראשית תורתו למד מפי אביו, החכם יוסף בירדוגו. גדל בתורה וביראה, והיה מבחירי תלמידיו של קרובו, החכם משה בירדוגו, הרב המשבי"ר. היה בקשרי ידידות עם ה'אור החיים', החכם חיים בן עטר. העמיד תלמידים רבים, בתוכם אחיו הצעיר, החכם מרדכי בירדוגו, שנודע כרב המרבי"ץ. בשנת תע"ב (1712) חיבר את ספרו 'מחנה יהודה', שעומד בכתב יד. בהמשך חיבר ספרים נוספים, הידועים בהם 'מקווה מים' 'ומים עמוקים'.
בשנת תע"ד (1714) נגזר דינם של החכם משה הכהן הי"ד, ואחיו החכם שם טוב הכהן הי"ד, למות בייסורים, מכיוון שעמדו בפרץ כנגד שליחיו של הסולטאן מולאי איסמעיל, ושכנעו יהודים שלא להתאסלם.
הימים ימי אלול, וכל אותו הלילה, חכם יהודה בירדוגו, עמד בראש מאות מיהודי מכנאס, שעמדו בבכייה ובתחנונים, ואמרו סליחות עד שיצאה נשמתם של אותו קדושים, שמתו על קידוש השם. בשנת תפ"ח (1728) נפטר הסולטאן מולאי איסמעיל, וצבאו החל במסע רצח, אונס, ביזה והרס בשכונה היהודית של מכנאס. 200 מיהודי מכנאס נרצחו, ורכוש הקהילה נבזז.
בשנת תצ"א (1731) נפטר החכם משה בירדוגו, והוא החליפו בבית הדין של חכם יעקב טולידאנו וחכם משה אדהאן,
בשנת תצ"ח (1738) פשט דבר ורעב גדול בכל מרוקו עד שמכנאס כמעט נחרבה, ונשמו אנשים מרחובותיה. בשנת תק"א (1741) חתם בין חכמי מכנאס על תקנות להקל על חיי העניים, ולצמצום הוצאות בימי שמחה.
חכם יהודה בירדוגו נפטר בשנת תק"ג (1743). יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ט"ו בטבת, יום בו חתם, החכם יעקב חי זריהן, רב העיר טבריה, על חידושי תורה, שצירף להוצאת הספר 'מקווה מים'.
לאחר פטירתו יצאו לאור שניים מספריו: בשנת תרע"א (1911) יצא לאור בירושלים הספר 'מים עמוקים' - חידושים על התורה, ובשנת תרצ"ז (1937) יצא לאור בירושלים הספר 'מקווה מים'.
