חכם נעים בן אליהו

תרפ"ד - ו' אלול תשע"ד      

2 0 1 4 - 1 9 2 3      

חכם נעים בן אליהו

מקצת שבחו

חכם נעים בן אליהו נולד לאמו מזל לבית צדקה ולאביו חכם סלמן אליהו בשנת תרפ"ד (1923) בירושלים.
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם סלמן אליהו, מתלמידי ה'בן איש חי', במצוותו עלה, מבגדאד לירושלים. בקטנותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון', ובהמשך למד בישיבת 'פורת יוסף' מפי ראש הישיבה, חכם עזרא עטיה.
בשנת תש"א (1940) נפטר אביו, והותיר אחריו שבעה יתומים, ובתוכם אחיו, הראשון לציון, חכם מרדכי אליהו. המשפחה נותרה ללא פרנסה וללא קורת גד, ונאלצה לעזוב את ביתה בעיר העתיקה, ולעבור לשכונת 'בית ישראל'. חכם יהודה צדקה, דודו של חכם נעים בן אליהו, לימים ראש ישיבת 'פורת יוסף', עמד לימינם, ככל שהשיגה ידו, באותם ימים קשים, ואפשר לחכם נעים בן אליהו להמשיך לשקוד על תלמודו בישיבה.
חכם נעים בן אליהו נשא לאישה את מרת רחל, ושימש מורה ב'סמינר הישן' בירושלים.
בשנת תש"ח (1948) במהלך מלחמת העצמאות, נלחם ונפצע במהלך הקרבות. עם תום המלחמה, הקים וניהל בית ספר בשכונת הקטמונים. בהמשך החל לשמש רב בית הכנסת 'נועם שיח' בשכונת הבוכרים. הוא עסק בחסד, והקים קרנות עזרה לחתנים ולנזקקים. עסק בטהרת המתים וקבורתם, וסייע ביד משפחות האבלים.
חכם נעים בן אליהו החל ללמוד קבלה מפי החכם סלמן מוצפי. בעידודו זכה להוציא לאור מכתב יד, שהיה שמור עימו, את הספר 'כרם שלמה', שחיבר אביו, חכם סלמן אליהו - פירוש לחיבור של החכם חיים ויטאל 'עץ החיים'. הכרך הראשון יצא לאור על ידו בשנת תשכ"ה (1965). בהמשך שימש ראש ישיבת המקובלים 'בן איש חי'.
בשנותיו האחרונות של חכם נעים בן אליהו, לאחר אירוע מוחי סבל מקשיי דיבור, אומנם דעתו הייתה צלולה.
חכם נעים בן אליהו נפטר ביום ו' באלול תשע"ד (2014), ומנוחתו כבוד בהר המנוחות.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנשא באירועים שונים או שנאמרו משמו.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שבשעה שרואים את יצחק, שיודעים שחונך בידי אברהם.
'אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק' - מכך ש'אלה תולדות יצחק בן אברהם' אין אנו יודעים ש'אברהם הוליד את יצחק'?! - אלא לומר שבשעה שרואים את יצחק, יודעים שהוא חונך בידי אברהם. אנחנו אומרים 'עקידת יצחק', אבל התורה אומרת: 'והא-להים ניסה את אברהם', ולא את יצחק. אמנם הניסיון נאמר לאברהם, אבל למעשה יצחק הוא המנוסה. התורה אומרת שהוא היה בן שלושה ושבע (במושגים של ימינו בן עשרים ושבע) אברהם היה בן מאה שלושים ושבע (במושגים של ימינו כבן שמונים). זקן בן שמונים, לוקח נער בן עשרים ושבע לעקידה. יצחק עולה על גבי המזבח, ועוד נותן לאביו הוראות, איך לקשור אותו. איך ייתכן כדבר הזה?! - 'אברהם הוליד את יצחק' - החינוך של אברהם אבינו, בדרך טובה וישרה, הוא שהביא את יצחק להיות מי שהוא.
דרשה פרשת תולדות, סדרת שיעורים 'קול צופייך', כ"ט חשון תשס"א (2000)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד אם ראשונים כמלאכים, שמפסיקים לימודם ללמד לאחרים.
'אמר רב זירא, אמר רבה: אם ראשונים כבני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים'. - מה זה 'ראשונים כמלאכים'? - על הפסוק: 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה'. אומרת הגמרא: 'אלו מלאכים' - כי האדם בעולם הזה, יכול ללכת ולהתקדם, אבל מלאכים אינם מתקדמים, הם עומדים. יש בעולם הזה שני סוגי רבנים: יש רבנים שלא יוצאים מד' אמות של תורה. רבנים אלו הם בחינת 'בני אדם' - הם תמיד מתקדמים. אבל יש רבנים שעוצרים את ההתקדמות האישית שלהם, ולכן הם 'כמלאכים'. הם יוצאים החוצה והולכים לבתי כנסיות ובתי מדרשות להשפיע על העם. אם הרב שלך הוא 'מלאך', שמוכן להפסיק מעצמו כדי לתת לך - אז תצא 'בן אדם'. אבל אם הרב שלך הוא 'אדם' - אז אתה תצא, גם לא כחמורו של פנחס בן יאיר.
דברים שאמר משמו חכם יוסף אליהו בהספד, סדרת שיעורים 'קול צופייך'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד התלהבות רבו במצוות כיסוי הדם בעפר
יום אחד עמדתי ברחוב רייכמן, בשכונת 'בית ישראל', כשבידי תרנגולת לשחיטה. הייתי לופת בשתי ידי את העוף, ובודק אותו. סכין השחיטה מוחזקת בפי, כרגיל אצל השוחטים והבודקים, ואני מתכונן לתפוס אותה בידי, ולברך כדי לשחוט. פתאום ניגש אלי רבינו יהודה צדקה, זכותו לחיי העולם הבא, בצעדים מהירים, כנראה ירד ממכונית בחיפזון, כשראה שאני עומד לשחוט, באומרו אלי: תברך בקול, שאוכל לענות אחריך, כי זה זמן רב לא שמעתי ברכה על השחיטה.
התרגשתי למראה רבינו, ולמשמע בקשתו. עניתי: בוודאי אברך בקול, ואני מזמין את מר לברך על כיסוי הדם. הברכה היא שלך. אמר לי. אבל אני עמדתי על זכותי לכבד אותו במצווה זו - ולא סירב כלל. לאחר השחיטה ובדיקת הסכין, כבקשתו, ובדיקת הסימנים, נטל עפר ובירך בהתלהבות עצומה: 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על כיסוי הדם בעפר'. כשהתחיל ברכתו התלהב מאוד, התנועע בכל גופו, מימי לא ראיתי התלהבות כזו בברכה האמורה, ואחרי קיום המצווה קרא בגיל וחדווה: תזכו למצוות, והרעיף בחום ברכות רבות על ראשי.
'נפרדים מרבי נעים בן אליהו זצ"ל', הרב אפרים בן פורת מביא בשם חכם נעים בן אליהו, אתר 'הידברות', י"א אלול תשע"ד (2014)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד פרנסני ככלב וכעורב, בזכות אבותי ואולי צאצאי.
לרבינו הקדוש היו אוצרות של אוכל ומזון. הוא הכריז שהוא פותח את האוצרות, שיבואו כל בני הישיבות וילמדו אצלו. אבל רק אדם שלמד מקרא או משנה או גמרא או אגדה, יהא רשאי להיכנס. השומרים שמרו על המקום, שייכנסו בעלי משנה, בעל מקרא בעלי גמרא בעלי אגדה. היה תלמיד אחד ושמו יהונתן בן עמרם. תלמיד זה לא רצה ליהנות מכבוד התורה ומהלימוד שלו. כאשר השומרים שאלו אותו מה שמו ענה: אלמוני. לא נתנו לו להיכנס. 'דחק' - נכנס בלי רשות. בא אל רבינו הקדוש ואמר לו: פרנסני, רבי. שאל אותו רבינו הקדוש: למדת? - ענה: לא. קרית? לא. שנית? - לא. הלכה אתה יודע? - לא. מדרש אתה יודע? - לא. אמר לו: במה אפרנסך? כאן אני נותן מזון רק למי שלומד. אמר לו: 'רבי, פרנסני ככלב וכעורב'. פרנס אותו. ...
איך שכנע התלמיד, יהונתן בן עמרם, את רבינו הקדוש להאכיל אותו? ... אמרו רבותינו: הכלב, ה' זן אותו: 'לכלב תשליכון אותו'. במה זכה הכלב, שהוא המקבל את נבלותיהם של ישראל? - בגלל אבא שלו: 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו'. בזכות זה שהכלבים האלו, לא נבחו או צעקו כשיצאו בני ישראל ממצרים. אף כלב לא צעק. בזכות זה נתן לו לאכול את הבשר הזה. הוה אומר: הכלב הזה נהנה בזכות אביו. והעורב? - נוח שילח את העורב: 'ויצא יצוא ושוב'. אמר העורב לנוח: אני לא נבראתי בשבילך. היונה כאן בשבילך, אני לא. אני נבראתי בשביל אליהו הנביא: 'ואת העורבים שם ציוויתי לכלכלך'. אני מתקיים עכשיו בזכות בניי. כשיבואו לקחת אוכל משולחנו של אחאב ולהאכיל לאליהו. זה שאומר יהונתן בן עמרם: אמנם אני אין לי זכויות עכשיו, אבל רבי, פרנסני כי יש לי זכויות של אבותיי, אולי יש להם זכויות, ואולי ייצאו ממני צאצאים שעבורם אהיה זכאי להתפרנס.
ללמדנו, יש אדם חי בעולם הזה בזכות אבותיו. הקדוש ברוך הוא מפרנס את האדם הזה בזכות אבותיו. אביו היה צדיק ובזכותו הוא מתפרנס: 'וזוכר חסדי אבות'. יש אדם חי בזכות בניו. בנו הוא רב בבית הכנסת, ולכן כולם מכבדים אותו. ויש לך אדם החי בזכות עצמו. אולי אין לו בנים כשרים, אין לו אבות כשרים, ולכן חי בזכות עצמו. וזה שאנו אומרים: 'אלה תולדות נוח' - מה הם זכויותיו של נוח? אין לו זכויות מאביו למך, ולא זכויות מבניו שם, חם ויפת. בזכות מה? - 'נוח איש צדיק' - בזכות עצמו.
דרשה פרשת תולדות, סדרת שיעורים 'קול צופייך', כ"ט חשון תשס"א (2000)