מקצת שבחו
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו נולד לאביו מנואל ולאמו מנסיה בשנת שע"ז (1617) בברגנסה שפורטוגל.
נולד בשם באלטאסאר אלוואריס במשפחת אנוסים ממוצא ספרדי, אשר קיימו את יהדותם בסתר. רבים ממשפחתו עונו נשפטו ונכלאו על ידי האינקוויזיציה בשל השמירה על יהדותם. בילדותו היגרה המשפחה מפורטוגל לספרד, והתיישבה באלקסר. בשנת שצ"ה (1635) חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו עבר לעיר מלגה ללמוד רפואה. כעבור שנתיים בשנת שצ"ז (1637) פקדה מגיפה את העיר, והוא השתתף בטיפול בחולי העיר.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו נשא לאישה את איזבל רודריגס ונולדו להם בן ובת.
ביום ז' באב תי"ד (1654) חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו נאסר ע"י האינקוויזיציה יחד עם הוריו, אחיו ואחיותיו. מהעדויות שניתנו בבתי המשפט של האינקוויזיציה ניתן ללמוד על אורח החיים היהודי, ששמרה המשפחה, ועל מעורבותו בשמירת המסורת בתוך הבית. אחרי שהודה בעינויים על מעשיו הוא הושלך אל הכלא.
בשנת ת"כ (1660) לאחר ששוחרר ממאסרו נמלט עם משפחתו לצרפת. באותה עת, אסור היה על יהודים לגור בצרפת, והוא המשיך לשמור על יהדותו בסתר. בתחילה התגורר בבאיון, ולאחר מכן עבר לטולוז, שם שימש מרצה לכירורגיה ולפרמקולוגיה באוניברסיטת טולוז, וכן שימש כרופא של בני האצולה הצרפתית.
בשנת תכ"ב (1662) חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו עבר לאמסטרדם על מנת לשוב ליהדות בגלוי ובלב שלם. עמו באו הוריו וחלק מאחיו. הם הצטרפו לקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם. הוא שם שינה את שמו מבאלטאסר ליצחק, אשתו איזבל שינתה לאסתר וגם לבניהם נתנו שמות עבריים: משה וחנה.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו שימש רופא בקהילה והוכר כתלמיד חכם ומלומד. תורה למד עם
חכם משה רפאל דה אגילר והתייעץ עמו בענייני אמונות, דעות ופירוש התורה.
בשנת תכ"ה (1964) נבחר לשמש פרנס חברת 'ביקור חולים'. בשנת תכ"ח (1668) נבחר לשמש פרנס חברת 'עץ חיים' לתלמוד תורה. בתפקיד זה היה עליו לשמש מעין 'משגיח' התלמידים הצעירים. בשנת תכ"ט (1669) נבחר לשמש פרנס קהילת קודש 'תלמוד תורה'.
בשנת תל"א (1670) הפסיק למלא תפקידים רשמיים בקהילה, אבל המשיך לשמש רופא בהתנדבות לעניי הקהילה. לצד תפקידיו הציבוריים עסק גם ביצירה תורנית ורוחנית. היה מעורב בדו-שיח עם מלומדים נוצרים, והיה מעורב אף בפולמוסים פומביים עם יהודים, ביניהם הפולמוס על דעותיו של הפילוסוף ברוך שפינוזה.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו נפטר ביום א' כסלו תמ"ח (1687) ומנוחתו כבוד בבית העלמין באודרקרק.
חיבוריו: 'מגן האמת בוויכוח על הפילוסופיה הא-לוהית והטבעית נגד עקרונות יוהנס ברדנבורג' - מאמר נגד הגותו של ברוך שפינוזה; 'אגרת חמורה נגד פארדו' - חיבור נגד הגותו של
חכם דוד פארדו; 'אזהרות א-לוהיות נגד הבלי האלילות של הגויים'; 'נבואתו של דניאל על שבעים השבועות'; מאמר נגד הגותו של התאולוג הנוצרי ריימונד לול; ועוד. חלקים מחיבוריו תורגמו לעברית על ידי פרופ' יוסף קפלן.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
לדרוש בשנינות על התורה, להקיש דברי מוסר בחריפות, לכנותה פעם ועוד פעמים הרבה 'דברי קודש', מבלי לקיימם, מבלי למלא אחריהם, מבלי לשמור אותם ככתבם וכלשונם - הרי זה לנהוג בפירוש, בניגוד לרצונו של המחוקק, שלא ציווה שנדרוש עליהם אלא נלמד אותם על מנת לקיימם.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו , בתרגום יוסף קפלן, מתוך 'מנצרות ליהדות' ליוסף קפלן, עמ' 190, מאגנס, ירושלים, תשמ"ג (1983) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שהמשיח יבוא לירושלים כולו ענווה, וייכנס בה כשר שלום
המשיח יהיה עניו כמשה, קדוש כאברהם, יצחק, יעקב ודוד אבותיו, שפל רוח ... ויבוא לירושלים, להר ציון, למשכן כבוד ה' א-לוהי צבאות, לא כאנטיוכוס ולא כפומפיוס ולא כמלכים טמאים אחרים, אלא כעבד ה', כולו ענווה, ויוכיח לישראל ולגויים שנכנס לירושלים כשר שלום.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו , מתוך 'מנצרות ליהדות' ליוסף קפלן, עמ' 190, מאגנס, ירושלים, תשמ"ג (1983) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד החובה שלא לפגוע בממלכות המקיימות אותנו
בתלמוד מצויים דברים סתומים שפרסום פירושם לכל, אפילו בזמן הנוכחי, יהיה חסר תבונה, מפני שבתקופה בו נכתב, עדיין לא נתקיימו הרפובליקות והנסיכים, אשר תחת חסותם אנו חיים, ולמען אושרם אנו מתפללים לא-לוהים, יום יום, בתפילות בלתי פוסקות. ואם כתבו אותם חכמים קדמונים דבר הנראה כפוגע במצבם הנוכחי של מחוזות אירופה ועוין להם, אין לגנותם, שכן בזמנם לא היו נוצרים, ולא שגשגו נסיכים נוצריים, אותם הם יכלו לשבח או להעליב במאמריהם. ומכאן שחובתה של היהדות של היום שלא לפגוע, ואפילו לא במחשבה, ברפובליקות ובממלכות המקיימות אותנו.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו , קטע בתרגום יוסף קפלן, מתוך 'מנצרות ליהדות' ליוסף קפלן, עמ' 313, מאגנס, ירושלים, תשמ"ג (1983) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד פלא נצח ישראל, שנשתמרו בניגוד לסדר הטבעי
מי אם לא א-לוהים עצמו, יכול היה לחזות ולנבא מקרה כזה, שהוא בניגוד לסדר הטבעי של הברואים, שעם נפוץ על פני העולם כולו, ללא רפובליקה, ללא מלך, ללא ארץ וללא שלטון, ישמור במשך מאות רבות, אלפי שנים, על ישותו, על שמו ועל ממשותו, כשהוא מובדל כולו מן העמים האחרים, ושומר על לשונו הקדומה, על דתו, על טקסיו ומנהגיו, וזאת בניגוד להסכמת כל הגויים, על אף סלידתן ושנאתן של כל האומות, מול האיבה, השררה והכוח של העולם כולו, בתקופות כה רבות ובימי ממלכות כה עצומות ... משהכריז א-לוהים על נצחיות עמו ישראל, לא רצה להסתיר את דבר השתמרותו העתידה, כפי שאנו עדים כיום, וזאת לא באמצעים טבעיים, כגון קיבוצנו באזור כלשהו, מרוחק מאדמתנו, תוך הפיכתנו לחביבים בעיני כל גויי הארץ, כי לו היו כאלה פני הדברים, לא הייתה השתמרותנו ביניהם מעוררת כל פלא.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו , קטע בתרגום יוסף קפלן, מתוך 'מנצרות ליהדות' ליוסף קפלן, עמ' 315, מאגנס, ירושלים, תשמ"ג (1983) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שלא ניבאו לשנות את התורה, אלא לפרוש מהחטא
לא-להים יש, בזמנים שונים, אנשים שהוא שולח, בעלי רוח נבואה, לא במטרה לשנות כל דבר שהוא בחוק אשר ניתן בהר סיני, כי אם להורות לבני ישראל ללכת אחר חוקיו כפי שהם, להימנע מלהתפתות אחר רוחות האלילות, מתוך תקוות שווא, ולתת חוזק לאותן מצוות שמוזנחות.
כל הנביאים לא ניבאו אלא את התוכחה לעשות טוב, ודבריהם מלאים בעצות לפרוש מהחטא ומהעוון. הם מכריזים מצד אחד על כל הברכות וכל הכבוד שנהיה זכאים להם מאת כבוד גדולתו של הא-ל, אם נלך אחר חוקיו הקדושים, ומצד שני כל העלבונות, כל התוכחות, כל הקללות, וכל הגורל-המר אכן חרון אפו ימיט עלינו, אם נזנח אותו ונרוץ אחר אלילי-שווא.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו , 'Israel Avenged', עמ' 69, תרגם מספרדית לאנגלית על מק-קואל, מאנגלית לעברית יאיר סעדון, לונדון תקצ"ט (1839) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד הגם שאין שבט בידי יהודה, לא חסר מחוקק מבין רגליו
'לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו' - אלה הם מפרשי התורה הקדושה, עד כי יבוא המשיח; אף כי בגלות בבל לא היה שבט בידי יהודה, אך עד היום לא חסר מחוקק מבין רגליו, ואלה הם חכמי התורה, המורים המלמדים לישראל בלי הרף את הקיום המדויק של המצוות הקדושות ...
הם השופטים המוחלטים של העם, לא רק בכל הנוגע לחוקים, למנהגים ולדיני התורה, אלא גם לדין האזרחי ולדין הפלילי, והמה פוסקים על פי התורה וקבלת אבותיהם.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו , מתוך 'מנצרות ליהדות' ליוסף קפלן, עמ' 189, מאגנס, ירושלים, תשמ"ג (1983) מתוך 'החכם היומי'