מקצת שבחו
חכם אברהם ביתאן נולד לאמו מרת בירכה ולאביו חכם רחמים בג'רבה שבתוניס.
חכם אברהם ביתאן למד את ראשית תורתו מפי חכם כלפון משה הכהן, ולימים שימש כרב בית הכנסת על שם
חכם יעקב חורי בג'רבה.
חכם אברהם ביתאן נשא לאישה את מרת פלילה לבית חורי ונולדו להם שלושה ילדים,
בשנת תשי"ט (1958) חכם אברהם ביתאן זכה ועלה לארץ ישראל, יחד עם אשתו ושניים מילדיו, הוא התגורר במעברה ליד רחובות, ולאחר מכם עבר להתיישב בנתיבות. מספר שנים לאחר מכן עלו לארץ גם אביו ואמו יחד עם ילדו השלישי, והם התיישבו יחד איתו בנתיבות.
חכם אברהם ביתאן היה תלמיד חבר של
חכם רפאל כדיר צבאן, והשתתף בקביעות בשיעורו השבועי, בנוסף היה שליחו של
חכם רפאל כדיר צבאן והיה אחראי להפרשת תרומות ומעשרות בשוק של נתיבות.
חכם אברהם ביתאן נפטר ביום כ"ה חשוון תשס"א (2001) ונטמן בבית העלמין בנתיבות.
חכם אברהם ביתאן הוציא לאור את חידושיו בספרים הבאים: 'שמו אברהם א' - חידושי גמרא ושו"ת, 'והוכיח אברהם' - דרשות שונות, 'שמו אברהם ב' - חידושי תורה ודרשות', ו'ויוסף אברהם' - ליקוט הנהגות טובות.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לא לסמוך על מה שלומדים בביה"ס, שהנגינה משתכחת.
ובכלל המסירה כאמור צריכים אנחנו ללמד ולמסור לדור החדש לימוד פשט המקרא עם הנקודות והטעמים והנגינות של כל חלק מהתנ"ך, שרבים מהדור החדש לא לומדים בקטנותם הלימודים הנ"ל, ובגדלם אין קריאתם בתנ"ך כראוי, וגם התפילה שלהם חסרה הרבה, ובעת שיצטרכו לומר קדיש בציבור למנוחת קרוביהם, ומכל שכן לקרוא הפטרה או להיות חזנים, הם טועים הרבה טעויות מחיסרון הידיעות בלימוד המקרא, ויהיה בושה גדולה להם ולהוריהם, שלא דאגו ללמדם מקטנותם כל דבר כראוי. ואל יסמוך האב על מה שלומדים בניו בבית הספר, שהניסיון הוכיח שלימוד בית הספר בנוי על יסוד רעוע, וחסר בו כמעט וחצי אותיות האל"ף - בי"ת, אל"ף ה"א ועי"ן שווים, חי"ת וכ"ף רפויה שווים, טי"ת ות"ו שווים. ... והנגינה המסורתית שלנו מלפני אלף שנה משתכחת לגמרי.
חכם אברהם ביתאן , 'והוכיח אברהם' בתוך שמו אברהם חלק א', עמ' נ"ב- נ"ג, דפוס י. ע. איתאח, ירושלים , תשל"ו (1976) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד להידבק במידותיו של הקב"ה, שאין לשנוא לרשעים.
'כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם' - אפשר לעניות דעתי לפרש: 'שניתי' - לשון שנאה וכאילו כתוב: 'שנאתי' באלף (ואותיות אהו"י מתחלפות כידוע) אומר: אני ה' לא שנאתי לרשעים ומחייה את כולם כאמור, ולכן 'אתם בני יעקב לא כליתם'.
ובכלל להידבק במידותיו של הקב"ה הוא להתנהג עם אחינו לפנים משורת הדין ולא נדקדק עמהם לעמוד על הדין, שידוע מה שאמרו חז"ל: 'לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דברי תורה' - ודבר זה גם כן נלמד מהקב"ה שמתנהג עמנו לפנים משורת הדין, ובמידת החסד והרחמים, כי אם יצא במשפטיו עם בריותיו מי יעמוד לפניו בדין, וכתוב: 'והלכת בדרכיו' - שגם אנחנו נתנהג עם חברינו לפנים משורת הדין ובמידת החסד והרחמים, ובמידה שאדם מודד בה מודדין לו.
חכם אברהם ביתאן , שמו אברהם חלק ב', עמ' קי"ז, תשמ"ו (1986) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
'וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך' - שבאיזה אופן יהיו 'בניך לימודי ה' - דהיינו: למודי תורה ויראת שמיים, הוא על ידי 'ורב שלום בניך' - רוצה לומר: שתהיו יחד בשלום רב ואחווה ורעות ביניהם, שעל ידי זה הם מוכיחים זה את זה, ודברי המוכיחים נשמעים, ואז כולם ילכו בדרכי ה'.
וגם בזה יובן מאמרם: 'הילל אומר: הוי מתלמידיו של אהרון - אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' - שעל ידי שהוא אוהב ורודף שלום, ואוהב את הבריות הוא מוכיחם, והם מקבלים דבריו והולכים בדרכי התורה ויראת ה', וזהו שסיים: 'ומקרבן לתורה'.
חכם אברהם ביתאן , 'והוכיח אברהם' בתוך שמו אברהם חלק א', עמ' מ"ב- מ"ג, דפוס י. ע. איתאח, ירושלים , תשל"ו (1976) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
'דע מה למעלה ממך - עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' - אפשר לפרש שהתנא הקדוש מדבר בצדקה ואומר: 'דע מה למעלה ממך' - כלומר גודל העול המוטל על המך, הוא העני, שתדע מצבו הפנימי בפרטות, למשל שהוא מטופל במשפחה והכנסותיו מועטות, ואולי הוא זקוק להוצאות נוספות כגון תרופות וכלי בית ומלבוש וכסות וכדומה, ועל ידי כן תדע ערך הצדקה שתיתן לו, וידיעות אלו תשיג אותם הן בעין רואה, או באוזן שומעת שתחקור על מצבו הכלכלי מאחרים, ותרשום למזכרת אצלך מה שהוא צריך ומה שנתת לו, כדי שתדע להבא שלא תיתן לו פחות מכדי צרכו.
חכם אברהם ביתאן , שמו אברהם חלק ב', עמ' ק"י, תשמ"ו (1986) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד אריכות ימים על אדמת ישראל מצד קדושת המקום.
אפשר לעניות דעתי לפרש בסיעתא דשמייא כוונת הפסוקים, שמזהירים על שמירת המצוות ומסיימים שבשכר זאת נאריך ימים 'על האדמה' - שהיא ארץ ישראל, כי תיבות 'על האדמה' רומזים ומדגישים לנו כי ריבוי ואריכות ימים בארץ ישראל, הם נמשכים גם כן מצד ארץ ישראל, שעל ידי שאנו שמים לב שהוא מקום קדוש, והיא היכל ה' ומתרחקים מן החטא, קדושת המקום הוא סיוע לנו לעבוד את ה' לעסוק בתורה ולשמור מצוותיו כראוי כאמור, ובשכר זאת אנו זוכים לריבוי הימים על האדמה היא ארצנו הקדושה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא, אמן כן יהי רצון.
חכם אברהם ביתאן , 'והוכיח אברהם' בתוך שמו אברהם חלק א', עמ' י"ב, דפוס י. ע. איתאח, ירושלים , תשל"ו (1976) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לקרוא סדר 'חוק לישראל' תכף אחר תפילת שחרית.
אשריכם ישראל רבים שזוכים לזה וקובעים עתים ללימודים שונים ביום ובלילה, חוץ מסדר 'חוק לישראל' שקוראים אותו תכף אחר תפילת שחרית וגם מעט לתהילים כפי מנהגם, אך היצר הרע הוא מבלבל את האדם וסמוך לגמר התפילה מזרז אותו לגמור התפילה מהר ולצאת לעסקיו, וכל היום מטרידו מעניין לעניין ולא מניח לו ללמוד גם הלימודים הרגילים הנזכרים, ואשרי אדם המתגבר על יצרו ויבטח בה' שהוא הנותן לו כוח לעשות חיל והוא זן ומפרנס לכול, וישתדל תכף אחר תפילת שחרית לקרות כאמור, חוץ ממה שלומד אחר כך.
חכם אברהם ביתאן , 'והוכיח אברהם' בתוך שמו אברהם חלק א', עמ' ל"ח, דפוס י. ע. איתאח, ירושלים , תשל"ו (1976) מתוך 'החכם היומי'
