מקצת שבחו

חכם שלום הדאיה נולד לאמו סבתיה ולאביו רבי משה חיים, בארם צובא שבסוריה בשנת תרכ"ד ((1864). הוא נשא לאישה את שרה לבית לבטון, ולאחר ייסורים קשים, זכו ונשארו בחיים 5 מילדיהם. 

בשנת תר"ן (1890) ביקר בארץ ישראל כאורחו של הראשון לציון היש"א ברכה - חכם יעקב שאול אלישר. בזמן ביקורו חלה והתעוור כמעט לגמרי. בהמלצת רופאיו נסע לניתוח באלכסנדריה שבמצרים, ושב אליו מאור עיניו. 

בשנת תרנ"ט (1899) עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. חכם שלום הדאיה הצטרף לישיבת המקובלים 'בית אל', שם למד עם חכם מסעוד כהן מחבר הספר 'שמחת כהן'.

בשנת תרפ"ז (1927), לאחר פטירתו של  חכם מסעוד כהן, נתמנה חכם שלום הדאיה לראש הישיבה.

בשנת תרס"ד (1904) התמנה לדיין בבית הדין לעדת הספרדים בירושלים ובשנת תר"ץ (1930) נתמנה לראש אב בית הדין וכיהן בתפקיד זה עד מותו ביום.

 יותר מארבעים שנה ישב על כס הדיינות. לא חת מפני איש והיה חוקר ודורש כדי להוציא משפט לאשורו. היה ידוע בצניעותו הרבה, ובגמילות החסדים שבו, מדי ערב שבת היה מסייע לעניים ותלמידי חכמים צנועים בסיוע כספי שיהיה להם להוצאות השבת.

חכם שלום הדאיה כתב את הספרים 'שה לבית אבות' - פירוש לפרקי אבות; 'שלום לעם'-  דרושים למעלת הצדקה ומידת הרחמנות;`'דובר שלום' - שו"ת על ארבעת חלקי הטור; 'החיים והשלום' – דרושים. 

חכם שלום הדאיה ערך והוציא לאור ספרי רבנים שהשאירו ב"כתב יד", והיו מונחים וגנוזים באמתחותיהם של היורשים, באין דורש ודואג להדפיסם ולהוציאם לאור: ספר 'דגל מחנה אפרים' לחכם אפרים לניאדו, ספר 'כסא שלמה' לחכם רפאל שלמה לניאדו ועוד.

חכם שלום הדאיה השיב את נשמתו לבורא בי"ג כסליו תש"ה (1945)