מקצת שבחו

מצד אביו, נכדו של חכם יונה נבון מחבר ה'נחפה בכסף', ומצד אמו נכדו של חכם חיים מונדובי, מתלמידי חכם חיים בן עטר, ה'אור החיים', וראש ישיבת 'תפארת ישראל'.

רעייתו הראשונה וילדיהם נפטרו בחייו, והוא נותר ערירי, עד שבשנת תקפ"ח (1828) נשא לאישה, אלמנה ענייה, אמו של חכם יעקב שאול אלישר, לימים הראשון לציון, שהיה אז רק בן אחת-עשרה. הוא אמצו כבן, גדלו בתורה, והיה לרבו. בבר המצווה שלו, נתן לו את כינויו, היש"א ברכה. בשנת תקצ"ב (1832), נשא אישה והוליד את ילדיו בביתו של חכם מרדכי בנימין נבון, והיה סמוך על שולחנו, כדי שימשיך לגדול בתורה.

חכם מרדכי בנימין נבון שימש ראש אבות בתי הדין בירושלים, ועמד בראש כמה ישיבות בירושלים: ישיבת המקובלים 'בית אל', ישיבת 'בית אהרון קצין', יחד עם קרובו, הראשון לציון חכם יהודה נבון, ישיבת 'חסד לאברהם', וישיבת 'בניין שלמה'. ישיבות, אלו נתמכו ע"י משפחת עאג'יב מליוורנו. לצד דאגתו לתלמידיו, עסק במעשי צדקה וחסד. ביתו היה פתוח ליתומי ירושלים ואלמנותיה, שהיו סמוכים על שולחנו. בשנת תר"ט (1849) מונה לתפקיד עוזרו של הראשון לציון, החכם הישיש, יצחק קובו, ושימש בפועל כראשון לציון.

חכם מרדכי בנימין נבון נפטר ביום ה' טבת תרי"ב (1851), ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

בנו ותלמידו, הראשון לציון, חכם יעקב שאול אלישר, פרסם בשנת תרל"ו (1876) את הספר 'בני בנימין וקרב איש', בו צירף לספר אחד את חיבורו של חכם מרדכי בנימין נבון לחיבור שלו. לאחר מותו נטמן לצדו בהר הזיתים.