מקצת שבחו

חכם דוד פאפו נולד לאמו סולטנה ולאביו שלמה בקושטא (איסטנבול של ימינו) בכ"ב אייר תר"ח (1848). 

בשנת תרי"ה (1855), והוא בן 7, עלה עם הוריו לארץ ישראל. המשפחה התיישבה בירושלים, ואביו עסק במסחר. חכם דוד פאפו למד אצל החכמים יצחק אשכנזי, יעקב מאיר, מרדכי ישראל, ונסמך לרבנות בירושלים.

חכם דוד פאפו התחתן עם מזל ונולדו להם ארבעה ילדים: ויקטוריה, שלמה, מאיר וסולטנה. בתחילה התפרנס מעזבון אביו שבקושטא, אך בעקבות שריפה בעיר אבד לו כל רכושו. 

חכם דוד פאפו נדד לטריפולי שבלוב, שם, ובשנת תרנ"ג (1893) נתמנה לרב ראשי. בשנת תרנ"ה (1895) קיבל כתב מינוי מקושטא, ועבר לשמש כרב ואב בית דין ברוסה שבבולגריה. בשנת תרס"א (1901) נתמנה לרב ראשי במונסטיר (כיום ביטולה שבמקדוניה) ומשם עבר לשמש כרב ראשי בבגדאד בשנת תרס"ג (1903). הוא שימש בתפקיד שבע שנים, במהלכן הביא לבניית תלמוד תורה גדול, שכלל גם מטבח ליתומים ולנזקקים. 

מבגדאד חזר חכם דוד פאפו לירושלים. שם שימש כאב בית דין וכמנהל בית החולים 'משגב לדך'. 

חכם דוד פאפו הדפיס את ספריו בירושלים. הוא כתב שני ספרים: 'בני מאיר' - ספר דרשות, ו'פני דוד' - ספר שאלות ותשובות. חכם דוד פאפו כתב גם רעיונות רבים אותם נהג לשמור מקופלים כניירות יחידים בתוך שק. הוא הנציח את שני בניו בהקדמות לספריו: את בנו, מאיר, שמת בצעירות במהלך שהות המשפחה בבל, ואת בנו שלמה, שגויס לצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה ועקבותיו לא נודעו. 

חכם דוד פאפו נפטר בכ"ב ניסן תרפ"ז (1927).