מקצת שבחו

חכם יצחק פרחי נולד לאמו מרים ולאביו שלמה בשנת תקמ"ב (1782) בעיר צפת.

בשנת תקנ"ח (1798) מת עליו אביו, והוא עבר לירושלים וחסה בצלו של חכם יום טוב אלגאזי. חכם יצחק פרחי שימש רבים מגדולי החסידים בירושלים, ובתוכם חכם אברהם שלום מזרחי.

חכם יצחק פרחי נשא לאישה את אסתר, ונולדו להם 4 ילדים, נתמנה לדיין על ידי חכם אברהם גאגין. 

בשנת תקפ"ח (1827) חכם יצחק פרחי יצא בפעם הראשונה מארץ ישראל כשליח דרבנן לטורקיה. בשנת תקצ"ז (1837) יצא בשנית, הפעם לטורקיה והבלקן. בשנת תר"ח (1848) יצא בשלישית הפעם עם חברו חכם לוי נחמיאש לערי איטליה. 

חכם יצחק פרחי, נהג לחלק את ספריו שהודפסו במסעותיו, וכך הופצו ספריו בקהילות ישראל. בירושלים, עמד בראשות ישיבת 'חיי עולם', ושימש בהנהלת ישיבת 'תפארת ישראל'. הוא נודע בכינוי 'המגיד הירושלמי' - על שם תוכחותיו ומוסריו, ויישב סכסוכים בקהילות השונות בירושלים. כך בשנת תר"ד (1843) חתם על כתב פשרה בין כוללות הספרדים, וישיבת המקובלים 'בית אל', כן היה מעורב במעשי צדקה רבים בירושלים.

חכם יצחק פרחי נפטר ביום ג' אייר תרי"ג (1853) ונטמן בהר הזיתים.

חכם יצחק פרחי זכה להוציא לאור ספרים רבים. בין ספריו: 'מתוק לנפש' - פרקי מוסר, 'זכות הרבים' - חידושים על התורה, 'מרפא לעצם', 'שבט מישור', 'צוף דבש' 'ומתוק מדבש' - פרקי מוסר, 'טוב ירושלים' - תיאור גודל מעלת ארץ ישראל. 'אמרי נועם' - פרפראות על סדר פרשיות התורה.