מקצת שבחו

חכם אליהו בכור חזן נולד לאמו ולאביו ר' יוסף, בשנת תר"ח (1848) באיזמיר בטורקיה. בנעוריו עלה לארץ ישראל, ללמוד תורה מפי סבו, חכם חיים דוד. בארץ ישראל נשא לאישה את מרת דינה ברדאקי.

בשנת תרכ"ו (1866), והוא בן 18, נתמנה לסופר ומזכיר בית הדין הספרדי בירושלים. בשנת תרכ"ט (1869)  התמנה לכהן כחבר בית דינו של חכם אברהם אשכנזי יחד עם חכם רחמים יוסף פרנקו. בתום אותה השנה התמנה לאב בית דין בירושלים. 

בשנת תר"ל (1870), בעקבות הרעב בירושלים, יצא חכם אליהו בכור חזן לארצות אירופה כשליח דרבנן, שם נפגש עם סר משה מונטיפיורי, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ומנהיגי קהילת יהדות איטליה. בשנת תרל"ב  (1872) יצא לשליחות נוספת לצפון אפריקה, במהלך שהותו במרוקו התוודע לפיוטו של רבי דוד חסין - 'אוחיל יום יום אשתאה' על העיר טבריה, וחיבר שיר געגועים לעיר ירושלים, במבנה דומה לפיוטו של רבי דוד חסין.

בשנת תרל"ד (1874), לאחר פטירתו של חכם אברהם חיים אדאדי, כיהן כרבה הראשי של יהדות טריפולי, והיה הראשון מבין רבני לוב, אשר נשא את התואר "חכם באשי". חכם אליהו בכור חזן פעל לחיזוק החינוך בקרב כל ילדיי הקהילה, וקרא ללמד בבית הספר מקצועות חול בנוסף לשיעורי הקודש, וכן דרש כי המורים יהיו בעלי תעודות הסמכה. חכם אליהו בכור חזן תיקן תקנות, אשר חלקם מוזכרות בספרו 'תעלומות לב' כגון האיסור על הבעל לשאת אישה נוספת על אשתו, אם לא נולדו להם ילדים במשך עשר שנים.

בשנת תרמ"ח (1888) התמנה חכם אליהו בכור חזן לרבה הראשי של אלכסנדריה. בשנת תרס"ז (1907) ביקר בירושלים להשכין שלום בין הקהילות השונות בירושלים, אך חזר לכהן באלכסנדריה עד יום מותו. 

חכם אליהו בכור חזן נפטר, במוצאי שבת, כ"ב בסיון תרס"ח (1908) באלכסנדריה.

חכם אליהו בכור חזן חיבר כמה ספרים וביניהם 'זיכרון ירושלים' - מחזה שמגולל את סיפורו של שד"ר צעיר בתוניסיה המתארח אצל יהודי משכיל, המחזה דן ובוחן את עיקרי האמונה היהודית, 'תעלומות לב' - שו"ת, 'נווה שלום' - מנהגי 'נא אמון'. ועוד ספרים, שחלקם נשארו בכתב יד.