מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שתלויים חיי עולם בין העמים, במה שנתן לנו תורתו.
ידוע שהיו עמים רבים, ונטמעו בתוך עמים זולתם, ואבד זכרם מן העולם, לסיבת שהתגבר עם על עם זולתו. עד שכבשו תחתיו ונתבולל בתוכו. אך אנחנו עם בני ישראל, עם כי זה אלפי שנים ואנחנו תחת שבעים אומות, עם כל זה, עודנו חיים וקיימים לעד, והסיבה לזה להיות שיש לנו תורה שמבדלת אותנו מלהתערב בהם. ועודנו חיים וקיימים לעולמים. וזה שאנו אומרים: 'ברוך א-להינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים' - מלהתבולל עמהם. ומפרש במה? - 'ונתן לנו תורת אמת' ועל ידי זה 'וחיי עולם נטע בתוכנו' - שעודנו חיים וקיימים. וזהו שהקדים המדרש: כך בניך אינם מתברכים אלא בזכות התורה. ושוב אמר: כך בניך הם מבלים את כל העכו"ם והם קיימים לעולם, שזה בזה תלוי. שרק על ידי התורה אנו קיימים. ה' ייטע תורתו ואהבתו בלבנו, אמן.
חכם בן ציון כהן יהונתן , אומר לציון דף כ"ט ע"ב עד ל' ע"א, דפוס מקיקץ דוד סעדון, ג'רבא, ת"ש (1940) מתוך 'החכם היומי'