על פי הידוע, שההולדה הגשמית לפרות ולרבות, בבנים ובנות, מן הנמנע הוא להוליד, כשהאיש והאישה שווים במעלה אחת ובסוג אחד, על דרך שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד. כמו כן דומה בדומה ממש הוא גם בהולדה הרוחנית, שהם תורה ומצוות ומעשים טובים, אם אדם מחשיב את עצמו למה ולא כלום, נגד חשיבות נשמתו היקרה, אזי יוליד תורה ומעשים טובים. ...
ולעניות דעתי נראה לפרש בזה כוונת רבותינו זיכרונם לברכה בגמרא: 'כל המתגאה - אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו' - הכוונה שכיוון שהוא מתגאה ומתנשא על נשמתו היקרה, מן הנמנע לו שיזכה לחכמת התורה, כי גאוותו וזדון לבו מעכבתו שלא להתלמד תורה. ...
ובזה יובן כוונת המאמר: 'פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה' - שהכוונה כי מה שזכה יהושע להתלמד כל התורה מפי משה רבינו, עליו השלום, לא היה כי אם על שהמעיט את עצמו לפני רבו, כמו הלבנה שהמעיטה את עצמה מפני החמה, כדי שלא להיות שני מלכים משתמשים בכתר אחד. וכן אמרו 'עשה לך רב' כנזכר, והיינו שמועיל לו לזכות לכתר תורה כראוי. ולכוונה זו הם אמרו: 'פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה' - באו להודיענו שלא היו שניהם שווים במדרגה אחת, דוגמת השמש והירח.