השיבה רבי יוסי בן חלפתא כלשון הזה: 'הקדוש ברוך הוא, יושב ועושה סולמות, משפיל לזה ומרים לזה, ומוריד לזה ומעלה לזה'. - לפי פשוטם של דברים, אותה מטרוניתא לא ידעה כלל את עניין גזרת שמים בעניין הזיווג, ולכן שאלה: מה הקדוש ברוך הוא עושה?
אכן יתכן לבאר, שבאמת גם היא ידעה שהזיווג הוא גזרת שמים, אלא שאלתה היתה, שמאחר שכבר בבריאת האדם גזרה חכמתו יתברך: 'בת פלוני לפלוני', אם כן מה נשאר לו עוד לעשות? - ועל זה השיב לה רבי יוסי: 'מזווג זיווגים' - היינו שגם כזיווגים שכבר נגזרו, עדיין יש צורך להתאימם ולזווגם. ולכן עתה הוא יושב ומקיים את הזיווגים שגזר עליהם, שכתוצאה מהרקעים, מהם באים האיש והאישה, יש צורך למזג ביניהם, ולקרב את הדעות ולקיים זיווגם.
וזה מה שאמר רבי יוסי בסיום המדרש, שהקדוש ברוך הוא עושה סולמות, משפיל לזה ומרים לזה - היינו כדי להתאימם. והנה כשם שצריך להתאימם בעת תחילת השידוך, כך יש צורך בהתאמה יום יומית. וגם זה נכלל במזווג זווגים קיימים. וזו משמעות הברכה שמברכים את הזוג, שיהיה זה 'בנין עדי עד' - שכל הזמן יהיה ממשיך ובונה, ולא יפסק הבניין לעד.