אצל מות אברהם אבינו נאמר: 'ויגוע וימת אברהם' - השם אחר המיתה, ועל יצחק אבינו נאמר: 'ויגוע יצחק וימת' - השם קודם המיתה, בגלל שישמעאל עשה תשובה בחיי האב, כפי תפילת אברהם אבינו ובקשתו: 'לו ישמעאל יחיה לפניך'. לכן אף לאחר מות אברהם, היה שם אברהם ניכר על כל זרעו, שהלכו בדרכיו, והתפארו באביהם, כנאמר: 'ותפארת בנים - אבותם'. אבל ביצחק, שבנו עשו לא עשה תשובה, ולא ניכר בו כלל שהוא בן יצחק, כל זמן שהיה חי, בהכרח היה לפעמים נזכר, שיש לו אב גדול במעשים טובים. אבל לאחר שמת יצחק, מת בעשו גם זכרו, ולא נשאר בו מאביו מאומה, ורק שמצד הנימוס חלק לו את הכבוד האחרון, ובא ללוותו בדרכו האחרונה ולקברו, ולכן נאמר השם קודם המיתה, משום שיש מזרעו בן, החשוב כמת, בעודו בחיים.