והנה יש בני אדם, שאינם רצונם כלל לשמוע בתורתן של אחרים, לא מפיהם ולא מכתבם וייסודם, על פי מאמר הגמרא בחגיגה ט"ו ע"ב: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות - יבקשו תורה מפיהו, ואם לא - אל יבקשו תורה מפיהו'. ולכאורה, הדין עמהם, והטיבו אשר דיברו. אבל באמת, אחר עיון, קצת טעות הוא בידם. אן כדבריהם, שהבינו המאמר כפשוטו, אם כן, תורה מה תהא עליה? אם לא ילמדו, רק אצל הרב כזה, שהוא דומה למלאך ה'. וידוע הוא ונראה בעליל, שהרבנים כאלה הם מועטים, ובפרט בזה הזמן, אם כן פסקה תורה מישראל. ...
ומעתה יש לנו ג' מדרגות במלמדי תורה לאחרים: א - מה שאמרנו: 'לבקש תורה מפיהו'; ב - גם אם אינו במדרגה זו, אל תטעה לומר, שאין צורך ללמוד ממנו. על זה אמרו: 'עשה לך רב', אף על פי שאינו בערך גדולת הנזכר לעיל, ו'איזהו חכם? – הלומד מכל אדם', ובלבד שהרב ההוא ילך, על כל פנים, בדרכי טובים וישרים. ... ג - מן הרב הלומד, דהיינו, באם אינו הולך בדרך טובים וישרים, שכתבנו בשם הרמב"ם, אצל רב כזה, באמת אינו ראוי ללמוד.