'בישרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא' - וקשה, שהיה לו לומר דרשתי או אמרתי צדק, ומהו 'בישרתי צדק'? - אלא כוונתו לומר, שהדורש תורה ברבים, ובפרט כשהם קהל רב, צריך שיאמר דברים מחודשים, שלא שמעתם אוזן, כדי שיהיו ערבים ומתוקים על שומעיהם, כאילו מבשרם בשורה טובה, שהיא חביבה על כל השומע אותה. כך צריך שיאמר הדורש בקהל רבים, דברים מתוקים, ויהי מקדים מה שראוי להקדים, ומאחר מה שראוי לאחר, כדי שיהיו דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים על שומעיהם, ויהיו תאבים לשמוע דבריו כמו בשורה טובה, וזהו 'בישרתי'...
ומה שכתוב 'בקהל רב' - רוצה לומר שמסתמא כשיהיו קהל רב, אז ודאי יש בהם כמה כיתות. יש מהם ששמחים לשמוע דברי אגדה ומילי דבדיחותא, ויש שרוצים דברי חכמה ומוסר, ויש שרוצים לשמוע דברי פסקים והלכות. לכן צריך שיאמר לכל כת וכת כרצונם. ולכן: 'הנה שפתי לא אכלא' - אחר שחנני ה' מדע ובינה, לומר דברי התורה בטוב טעם ומתיקות לשון והרחבת הלב, להבין הדברים לשומעיהם כראוי, הנה 'שפתי לא אכלא' מלדרוש ברבים.