אשרי אדם שומע ליישב בשלווה על הארץ הטובה. וקרא עליה תורה שבעל פה וזה כתבה. אורך ימים בימינו, זכה מטיבים לו גם עד זקנה ושיבה. וכמו שאמרו במסכת ברכות: אמרו לו לרבי יוחנן יש זקנים בבבל, תמה ואמר 'למען ירבו ימיכם כו' על האדמה' כתוב. כיוון שאמרו לו מקדימים ומאחרים לבתי כנסיות, אמר זהו שהועיל להם. עד כאן. וכאן הבן שואל, שהקושיה במקומה היא עומדת, שהמקרא כתוב בפירוש 'למען ירבו ימיכם על האדמה', שמשמע דווקא 'על האדמה' אורך ימים יש, אבל בבבל לא משתכחת לה רוב ימים ושנים, ואם מקדימים ומאחרים בבבל עדיין מה מועיל להם. ופירשו בה קדמונינו זיכרונם לברכה במה שאמרו עתידים בתי כנסיות שבחוץ לארץ שיקבעו בארץ ישראל. ואם כן, כיוון שמקדימים ומאחרים לבית הכנסת, נחשב כאילו הן שרויים על אדמתן ונכון לקרוא בהם 'על האדמה'. וזהו כוונת הכתוב: 'שתולים בבית ה' ... עוד ינובון בשיבה'. ונכונים דבריהם.