חכם רפאל קריספין


החכם היומי על לוח השנה:
< תמוז ה'תשפ"א June 2021 >
אבגדהוש
  כא/1כב/2כג/3כד/4כה/5
כו/6כז/7כח/8כט/9ל/10א/11ב/12
ג/13ד/14ה/15ו/16ז/17ח/18ט/19
י/20יא/21יב/22יג/23יד/24טו/25טז/26
יז/27יח/28יט/29כ/30   

מקצת שבחו

חכם רפאל קריספין נולד לאימו לאביו חכם דוד קריספין, כנראה באדירנה שבתורכיה.
בשנת תקצ"ה (1835) נחרבה העיר אדירנה בשריפה גדולה, ורבים מיהודי אדירנה עברו למה שהיום שטחי בולגריה, בתוכם כנראה, גם משפחתו של חכם רפאל קריספין, שהתיישבה בעיר זאגורה. זאגורה הייתה אז תחת שליטת האימפריה העות'מאנית אך סבלה מן המתיחות בין האימפריה הרוסית לעות'מאנית.  
חכם רפאל קריספין גדל בתורה וביראה, וזכה לשני שולחנות, תורה וגדולה. עבר לעיר יאמבול, הסמוכה לזאגורה. ביתו היה בית ועד לחכמים, פתוח לרווחה והיו עניים בני ביתו.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו, מחבר ה'אמת ליעקב', שהיה שלוח דרבנן מהעיר טבריה, ישב אצל אביו חכם דוד קריספין, ימים רבים, והעתיק מכתב יד את קונטרס 'חסדי דוד' לחכם דוד מג'אר, אחר עבר אצל חכם רפאל קריספין בעיר יאמבול, שדאג לסייע לו בהוצאה לאור של הספר.
בשנת תרכ"ד (1864) חכם רפאל קריספין הקים את בית הספר לבנים 'תפארת ישראל' בעיר יאמבול. בהשראת הרב אליעזר הורביץ, רב העיר וינה, עימו היה בקשרים, בית הספר שילב תורה והשכלה, ולימד עברית ברמה גבוהה. הוא תרם מהונו, והביא מורים ותלמידי חכמים מאדירנה, שישמשו את הקהילה. כעבור שנתיים, בשנת תרכ"ו (1864) ייסד את בית הספר היהודי לבנות בעיר יאמבול.
חכם רפאל קריספין, שעסק במסחר, היה בקשרים עסקיים עם משפחת אדוט מהעיר וינה. קשריו עם מנהיגי הקהילה בוינה וחכמיה, הובילו להקמת אגודת 'שוחרי ההשכלה', שבראשה עמדו, בנו חכם דוד קריספין וחכם יום טוב צמח. בשנת תרכ"ז (אביב 1866) הקימו את אגודת 'זכות הרבים' שתכליתה "לקנות ספרי תורה וחכמה, חדשים עם ישנים, לתועלת הנערים, וכל מבקש ה' יסר אל בית הספר הנ"ל אשר שם יבואו הספרים וקרא בהם ככל אות נפשו".
אין אנו יודעים את מועד פטירתו של חכם רפאל קריספין. יתכן ונהרג במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, שפרצה בשנת תרל"ז (1877), אנו מציינים יום פטירתו ביום ג' ניסן.
מעט מחיבוריו עדיין עומדים בכתב ידו: דרשות לפרשיות שלח וחוקת, ונמצאים בספריה הלאומית.


subscribe
subscribe