'ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב' - יש בגמרא: וכי בתשעה מתענים, והלא בעשירי מתענים, אלא לומר לך, כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו כתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי'. עד כאן.
ואפשר לומר בדרך דרך על פי מה שכתבו המפרשים זיכרונם לברכה: הטעם שהשבת אומרים 'שבת שלום', כי בדרך כלל כל תאוות הגוף אכילה ושתיה וכיוצא, הנשמה מתנגדת להם והוא צער בשבילה, אבל כל אכילה ושתיה ותענוג שעושים בשבת, יש בהם תענוג גם לנשמה כי הם מצווה. ולכן אמרו 'שבת שלום', הכוונה בשבת יש שלום בין הנשמה לגוף. וזהו שאומר: 'ועניתם את נפשותיכם' - לשון רבים, שצריך לענות הנפש הבהמית על ידי תענית יום כפור, ולענות הנפש הרוחנית על ידי אכילה ושתיה בימות החול, ואיך יתכן לקיים שניהם? - לזה דרשו: 'כל האוכל ושותה בתשיעי ומתענה ביום כפור, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה בתשיעי ועשירי' - בתשיעי עינוי הנפש הרוחנית, ועשירי עינוי הנפש הבהמית.