ראוי הוא לחכמים, יודעי בינה, לחדד שכלם גם בשאר החכמות שאין כתובים בתלמוד, כי על ידיהן יהיה זריז וחריף בתלמוד ובעיון פלפול חריף. למשל מלאכת החשבון כי ממנה ידע לחשוב תקופות וגימטריות, אשר עליהם אמר המלך מלכו של עולם: 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים'. גם מלאכת הציור, להבין בנקל הציורים שיבואו בש"ס בבלי וירושלמי ובהלכות קדוש החודש להרמב"ם ...
ואלה הדברים, אשר דבר הגאון הגדול מורנו הרב אליהו מוילנא זכרונו לברכה (הובאו דבריו בספר 'שבילי עולם' להרב מורנו שמשון בלוך הלוי ז"ל בהקדמתו) וזו לשונו: 'כפי מה שיחסר לאדם ידיעות בשאר החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדות יחד'. עד כאן לשונו. ... ומי האיש אשר לא ישמע לקול הנביא הזה, הגאון מוילנא, זיכרונו לברכה, ולא שם לבו כי אם לעסוק אהב בתלמוד לבדו, הרי ודאי לאיש הזה חסר לבב, לא יחפוץ בתבונה, אין ראוי לו לעסוק ולחשוק כי אם בספר הזוהר, ולקרות בו קריאה באין הבין או בספר חוק לישראל. ומה לו ולתלמוד ולדרכי העיון, ששמח הקדוש ברוך הוא בפלפול ובחריפות ובדעת צלולה כסולת נקיה.