מי אם לא א-לוהים עצמו, יכול היה לחזות ולנבא מקרה כזה, שהוא בניגוד לסדר הטבעי של הברואים, שעם נפוץ על פני העולם כולו, ללא רפובליקה, ללא מלך, ללא ארץ וללא שלטון, ישמור במשך מאות רבות, אלפי שנים, על ישותו, על שמו ועל ממשותו, כשהוא מובדל כולו מן העמים האחרים, ושומר על לשונו הקדומה, על דתו, על טקסיו ומנהגיו, וזאת בניגוד להסכמת כל הגויים, על אף סלידתן ושנאתן של כל האומות, מול האיבה, השררה והכוח של העולם כולו, בתקופות כה רבות ובימי ממלכות כה עצומות ... משהכריז א-לוהים על נצחיות עמו ישראל, לא רצה להסתיר את דבר השתמרותו העתידה, כפי שאנו עדים כיום, וזאת לא באמצעים טבעיים, כגון קיבוצנו באזור כלשהו, מרוחק מאדמתנו, תוך הפיכתנו לחביבים בעיני כל גויי הארץ, כי לו היו כאלה פני הדברים, לא הייתה השתמרותנו ביניהם מעוררת כל פלא.