מקצת שבחו
חכם פריגא (ישועה) זוארץ נולד לאמו ולאביו ביום ב' טבת תרס"ח (1907) בטריפולי שבלוב.עוד בתחילת דרכו ב-'צלא' (תלמוד תורה של יהודי לוב) נתגלה כתלמיד מוכשר בעל זיכרון פנומנלי. בגיל 17 העבירו אביו לבית-ספר של חברת 'יגדל תורה' ושם למד אצל חכם כמוס נחאיסי.
בשנת תרפ"ט (1928) והוא בן 21, נשלח חכם פריגא זוארץ מטעם הרבנות בטריפולי לשמש כרבה של העיר חומס. בנוסף שימש כחזן, שוחט, פוסק הלכה ומורה לעברית. עוד היותו בחומס וגם לאחר חזרתו לטריפולי, חיבר שירי געגועים לארץ ישראל ואהבת ציון, אותה דאג להשריש בלב תלמידיו לצד העברית. חכם פריגא זוארץ סייע לסוכנות בהעלאת יהודים ארצה. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל, שהשלטון האיטלקי שבלוב סימן כארץ אויב בשל המנדט הבריטי, הואשם חכם פריגא זוארץ בשנת תש"א (1940) בריגול ונשלח לשתי שנות מאסר במדבר הלובי.
חכם פריגא זוארץ זכה ועלה לארץ בשנת תש"ט (1949), והועבר עם אחיו למעברת שבות עם (בית ליד), שם שימש כמחנך ומאוחר יותר כמנהל ביה"ס. שמו יצא לפניו ככתובת נאמנה לשאלות הלכתיות בארץ ובגולה. הוא חיבר ספרים רבים, ביניהם 'יהדות לוב', 'אנשי אמונה', 'שאו זמרה' ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה הלובית, מנהגיהם ומורשתם.
חכם פריגא זוארץ היה פעיל בתנועת 'הפועל המזרחי' ויסד עם חברים נוספים את 'ועד קהילות יוצאי לוב', שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. בשנת תשט"ו (1955) נבחר לחבר בכנסת השלישית מטעם סיעת חזית דתית לאומית.
בגיל 83 הוענק לו תואר 'יקיר התנועה הדתית לאומית'. במקביל, זכה להקים ישיבה ע"ש חכם אברהם חיים אדאדי שהיה מגדולי חכמי לוב, ששימשה כישיבת המשך ל'ישיבת אדאדי' שבטריפולי.
חכם פריגא זוארץ נפטר ביום ט' אייר תשנ"ג (1993). לאחר מותו הוקם תלמוד תורה על שמו בשיכון ותיקים בנתניה הנושא את שמו, 'אדני פ"ז' ואף נקרא על שמו רחוב בשיכון ותיקים בנתניה.