מקצת שבחו

חכם אברהם פטאל הלוי נולד לאמו רחל ולאביו חכם משה בחודש שבט תר"נ (1890), בארם צובא, שבסוריה. עיקר תורתו למד מפי חכם מרדכי עבאדי וחכם ניסים הררי, ולפרנסתו עסק בהוראת תינוקות של בית רבן.

בשנת תרס"ז (1907) נשא לאשה את זכיה, ונולדו להם שניים עשר ילדים, רק חמישה מתוכם גדלו לחיים.

בשנת תרע"ח (1918), בסוף מלחמת העולם הראשונה, עלה יחד עם אביו לארץ ישראל לסעדו ולתומכו בתקופתו הראשונה בארץ. לאחר תקופה זו חזר לארם צובא למלאכת הקודש בהוראת התלמידים. 

כעבור זמן מה, נסע לעיר אנטיוכיה, שם שימש בקודש כרב, מוהל ושוחט. למחייתו פתח חנות לכלי זכוכית, ולא התפרנס מן הציבור. לאחר שנים בודדות, נפרד מבני קהילתו, ונסע לדמשק, שם עמד בראש תלמוד תורה. 

בשנת תרצ"ד (1934), בהיותם בדמשק, מתה עליו אשתו. בשנת תרצ"ו (1936) חכם אברהם פטאל הלוי זכה ועלה לארץ ישראל. הוא התיישב, סמוך לאביו, בירושלים. בירושלים נשא לאשה את סולטנה לבית חפץ. בבקרים עמד בראש תלמוד תורה בשכונת נחלאות, בערבים ובשבתות היה דורש בבתי הכנסת לעדת האורפלים, עדס, ולעדת הג'רמוקלים, ששמו הונצח בשם בית הכנסת: 'ויאמר אברהם'.

בשנת תש"ד (1944) חכם אברהם פטאל הלוי השיא את ביתו מרגלית לתלמיד חכם מישיבת 'פורת יוסף', שלימים נודע שמו לתהילה כראשון לציון הרב הראשי לישראל מרן החכם עובדיה יוסף.

בזקנתו הצטרף לישיבת המקובלים 'בית אל', ונקשר בחכם מרדכי שרעבי עמו עבר לישיבת 'נהר שלום'.

חכם אברהם פטאל הלוי נפטר ביום י"ט תמוז תשמ"א (1981), זקן ושבע ימים. 

הוא חיבר את הספר 'ויאמר אברהם' שלושה כרכים, על התורה, ועל ההפטרה, ועל פרקי אבות.