שולחן ערוך - 'אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה'. - הנה הרב 'כיסא אליהו' שם כתב, וזו לשונו: 'מרן זכרונו לברכה, בבית יוסף, הביא את דברי הסוברים כן, ומסיים במקרא שכתוב: 'ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם, כי מעל כל העם היה, וכפתחו עמדו כל העם' - עמדו היינו לשון שתיקה, כמו שמובא בסוטה, עיין שם. ולא ידעתי מה יענו מקרא אחרת בנחמיה סימן ט' שכתוב: 'ויעמדו ויתוודו על חטאותיהם ויקומו על עומדם ויקראו בספר תורת א-להיהם'. וצריך עיון'. עד כאן לשונו.
ואחר המחילה רבתי, לפי קוצר עניות דעתי, לא קשה הדבר ששונה שם שכתוב: 'ויקומו ... ויקראו'. ולגבי הקורא הדבר פשוט שצריך לקרות מעומד, כמו שנאמר במגילה תחילת פרק 'הקורא את המגילה', ופסקו מרן תחילת סימן קמ"א, ולמד דין זה ממה שכתוב בתורה: 'ואתה פה עמוד עמדי', כפי שיעויין שם. ומשום כך גם החזן המקרא צריך להיות מעומד, כמו שכתב מור"ם, ובשם הלבוש שם, וזו לשונו: 'ואם כן, כל שכן שכל ישראל היו עומדים מפני אימת הקדוש ברוך הוא הנותן וכו', ודווקא בשעת מתן תורה שהיו כולם המקבלים - היו עומדים כולם, אבל עכשיו, שהעולה הוא עומד במקום כולם, אין צריך לעמוד אלא הוא ולא שאר הצבור. עיין שם. וכיוון שכן אין הוכחה כלל מהמקרא של נחמיה הנזכר לגבי הציבור השומעים קריאת התורה שצריכים להיות מעומד, והוא פשוט.