ואף אם תמצא בו לפעמים דבר שנמצא בספר אחר, אל תדינני לכף חובה ותאמר: ראה זה שלח ידו במלאכת רעהו בזדון, אלא צריך שתדינני לכף זכות, ותאמר: שזה בא משתי סיבות - או מטעם השכחה כי יש לפעמים, מה שקריתי באיזה ספר או שמעתי, ויהי כי ארכו הימים, נדמה לי שעלה על רעיוני דבר חדש, והעליתיו על ספר, והאמת אינו כן.
או יש דבר שהוא באמת משלי, מה שחנני א-להים, אבל נמצא כזה או קרוב לו באיזה ספר, ואנוכי לא ראיתיו עד הנה, וחלילה לי שהוא בזדון, ואל תתמה על החפץ, כי יש דבר או סברה לפעמים שעולה על דעת שני בני אדם, ולא ידע זה מזה, ולא קרב זה אל זה, שכל אחד מה שקיבלה נשמתו מהר סיני, לכן בצדק תשפוט עמיתך, ואל יזוזו מעיניך דברי התנא: הוי דן את כל אדם לכף זכות, והגם שאמרו: יהי חלקי עם מי שחושדים אותו ואין בו.