מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שגדול השלום אך לא עם שבלבו חורש מחשבות אוון.
גדול השלום שהוא קודם למלחמת הרשות, שנאמר: 'וקראת אליה לשלום', וכל דרכי התורה הם מיוסדים על השלום שנאמר: 'דרכיה דרכי נועם', ואפילו העליונים אינם מתקיימים אלא בשלום שנאמר 'עושה שלום במרומיו'. ... אבל עיקר אהבת השלום צריך שתהיה מלב ונפש ולא תהיה אהבה חיצונית אחד בפה ואחד בלב, שיראה אדם אהוב נאמן, וליבו בל עימו, חורש מחשבות אוון מלא מרמות ותוך. הלא הוא בוחן לבבות. הוא יבין מחשבות אדם ותחבולותיו.
חכם דוד קצין, 'ויאסוף דוד- עמ' צ"ח הוצאת המשפחה, בני ברק, תשל"ו (1976) מתוך 'החכם היומי'
