'ואשים דברי בפיך, ובצל ידי כסיתיך, לנטע שמים וליסד ארץ, ולאמר לציון עמי אתה' - בספר בראשית בדף ו' עמ' ד כתוב: רבי שמעון פתח: 'ואשים דברי בפיך' - כמה יש לו לאדם להשתדל בתורה יומם ולילה, לפי שהקדוש ברוך הוא מקשיב לקולם, ובכל דבר שמתחדש בתורה על יד אותו המשתדל בה, הקדוש ברוך הוא עושה רקיע אחד באותו דבר, והקדוש ברוך הוא קורא להם שמים חדשים שמים מחודשים. אמר רבי אלעזר: מהו 'ובצל ידי כיסיתיך'? - אמר לו: בעת שנמסרה התורה למשה רבנו, עליו השלום, באו כמה רבבות מלאכים עליונים לשורפו בהבל פיהם עד שכיסהו הקדוש ברוך הוא. וזהו: 'ובצל ידי כיסיתיך' - כי האיש הזה העוסק בתורה, והוא מחדש בה חידושים, הקדוש ברוך הוא מכסה על אותו דבר, שלא יראוהו המלאכים ויקנאו בו. מכאן שכל דבר המכוסה מהעין יש תועלת בו. מהו: 'ולאמר לציון עמי אתה' - כלומר לאמור לאותם הדברים, המציינים אשר האדם מחדש בתורה: 'עמי אתה' - אל תקרא עמי אלא עימי; אומר לו הקדוש ברוך הוא: אתה שותף עימי. מה אני 'בדבר ה' שמים נעשו', אף אתה בדיבורך עושה שמים.