מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שהנתלה בחלק העיוני כנכנס פתח הבית, ואין כוחו לבנות בנין.
'אם חומה היא - נבנה עליה טירת כסף. ואם דלת היא - נצור עליה לוח ארז' - אם שלמותה הוא בחלק המעשי - נבנה עליה בנין משובח, כי לנו יאתה מאחר שיש לנו כלי המעשה. ואם שלמותה נתלה בחלק העיוני - אז אין כח בידינו. למה? - 'ששדים אין לה' כמו שאמרת, רק נשתדל בחזקת היד את אשר תמצא ידנו. וזהו: 'אם חומה היא' - אשר הוא החלק המעשי, אשר שם שני הדברים לנגד: לאויב ולהישמר ממנו, אשר לשתיהם תחלקנה המצוות: מצוות עשה ומצוות לא תעשה - אז 'נבנה עליה' בנין מפואר מהמתכת היותר משובח הוא הכסף. אבל, אם היא 'דלת' - אשר הכוונה בו על העיון, אשר המושג ממנו אינו רק כנכנס בפתח הבית, ואל הבית לא בא. גם כי תלמוד מביא לידי מעשה אז אין יכולת בידינו לבנות בנין. רק, 'נצור עליה לוח ארז' - כלומר נקבל ההקדמות האמיתיות והאמונות השלמות אשר רמזנו אצל 'קורות בתינו ארזים', והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.
חכם שלמה הלוי אלקבץ, אילת אהבים, עמ' רס"א, הוצאת עופר האיילים, ירושלים, תש"ס (2000) מתוך 'החכם היומי'