'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה' - הקשו המפרשים למה דווקא צריך שיהא הלימוד לשמה, שהרי על כל פנים הוא לומד, ותירצו כשהלימוד יהיה לשמה אז יתמיד ללמוד בכל עת, לא כן אם הוא להתגדל ולהתייהר, חס וחלילה, שאינו לומד אלא אם ימצא בני אדם לפניו, אז הוא לומד כדי להתגדל.
וזהו: 'ולא ימוש ספר התורה מפיך והגית בו יומם ולילה' - שתתמיד ללמוד ולא תפסיק, ואם כך מוכרח שתלמד לשמה, ותרוויח על יד זה: 'למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו' - ככל דווקא, אפילו אין יכולת בידך לקיימם, נחשב כאילו אתה מקיים אותם, ועוד תרוויח 'כי אז תצליח את דרכיך' - ותזכה לעושר וכבוד.