מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שמקדים לקרות משה קבלה מסיני, לקבל שאינו מפורש בה.
טעם ד' ותועלת הזמן העתיד הוא יום חג השבועות זמן מתן-תורה, להזהיר את העם, לבל יעלה על לב איש, ללגלג על דבר שמירת הדינים המקובלים מפי משה רבנו, עליו השלום, שלא באו מפורשים בתורה, ולומר שאין לו לשמור אלא מה שמפורש בתורה. לכך אנו מקדימים לקרות משנה זו, יען אשר באה בה שלשלת הקבלה ומסורת תורה שבעל-פה מתחילת 'משה קבל תורה מסיני', ובבוא יום מתן תורה, כבר שעבדנו עצמנו לשמוע בפירושה ושמירתה אל מסורת קדמוננו.
חכם מימון עבו, ספר מטה ראובן על ניסן והגדה של פסח, דף ע"ב, דפוס אליהו בן אמוזג וחבריו, ליוורנו, תר"ל (1870). מתוך 'החכם היומי'
