שושני מעיר הערה חשובה על הסברו של רש"י לכך שהתרגום למקרא הוא כלי מקומי של יהודי בבל, ונעשה בו שימוש על מנת שנשים ואנשים לא משכילים יוכלו להבין את הקריאה בפרשת השבוע. (בדרך אגב אנו לומדים שתלמידים בבליים במאה השש-עשרה ביקרו בצפת וישבו למרגלותיו של מחברנו. הם סיפרו לו שבכפרים רבים בארצם השפה המקומית היא ארמית, והיא שגורה בפיהם של רבים. ...)
שושני עצמו שמע שני יהודים שהיו עמי הארצות ממש, ושידיעותיהם בתורה הגיעו לאמירת ברכת המזון אחרי הסעודה ותו לא. הם הגיעו ממסופוטמיה, ודיברו ארמית נכונה וברהיטות, כך שכאשר אחד רצה לומר לחברו 'הבא לי עצים להדליק מדורה' הוא אמר 'אייתי ציבי דקיקי אדליק נורא'. כאשר שמע זאת מהם, הוא היה מופתע ביותר, ושאל אותם: היכן למדתם שפה זו, שפת התלמוד? והלא אתם אנשים בורים! בגמרא בבא מציעא, שם מופיעות מלים אלו, רש"י הטריח את עצמו כדי לתרגם ולהסביר לתלמידיו, שלומדים גמרא, ש'ציבי' הם קיסמי עץ, המשמשים למדורה. והם ענו לו: זוהי שפתה של ארצנו, של גויים, נוצרים ויהודים, גברים, נשים וטף.