אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'המלמד בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו', ולעולם התלמידים הם חביבים כמבואר: 'יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך'. והתלמיד, אגב ידיעת חכמתו ובינתו, יהיה חביב יותר מהבן, כמבואר גבי ישעיה, עליו השלום: 'הנה אנוכי והילדים, אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל' - כי לא היו ילדיו אלא תלמידיו היו, וקראם ילדים.
ולכן אף על פי שיעקב אבינו, עליו השלום, היו לו י"א ילדים חוץ מיוסף, אבל לא היה להם בינה וחכמה כמו יוסף, ויוסף על שם חכמתו נקרא, באשר זכרה התורה עליו: 'אין נבון וחכם כמוך'. ומהבחינה הזאת ייעד הכתוב: 'אלה תולדות יעקב יוסף' - כלומר כל תולדות יעקב - חכמה ובינה, וכל מה שלמד במדרש שם ועבר - כולם מסרם ליוסף, ויוסף נתדמה לאביו בידיעת החכמה והבינה.