מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שלא התיר בזמנו, אלא לשון ערבי, שדומה ללשון הקודש.
אם מותר ללמד תינוקות של בית רבן לימודי חול (צרפתית וערבית) בבית הכנסת. ...
אינה ה' לידי ספר אחד בשם 'נחלה לישראל', שהביא בנידון שלנו, בדרך שאלה ותשובה מסוחר לשני חכמים. וזה דבר הסוחר: חכמים השיבוני והשמיעוני הדברים מפי הגאונים, ובפרט במה, שהתירו ללמוד לשנות הגויים בבית כנסת, מקום השראת שכינה, ומקדש מעט בגלות המר הזה, וזה דבר חידוש. החכמים השיבו, שמצאו תשובה, שלא שזפה עין מזה ת"ק שנה והיא בכתיבה קדמונית בספר 'שערים' וזה לשונו: ומשמו של רב האי גאון, זיכרונו לברכה, נאמר: מותר ללמד תינוקות בבית כנסת אגב לימוד תורה, כתב ערבי וחשבונות, אבל שלא עם התורה - אינו נכון. ותינוקות של גויים, ללמדם שם בבית כנסת, כל שיכול לדחותם - דוחים, ואם חוששים לתרעומת - אין דוחים מפני דרכי שלום. עד כאן דבריו. והנשאר לך עוד ספק, בדבר חביבינו הסוחר. הסוחר השיב. מי יבוא אחר המלך, ומי יאסור אשר התיר. ראשון הגאונים במעלה. הותרו לשונות הגויים. ...
מה שהתיר הגאון - הוא בזמנו ובלשון ערבי, הדומה ללשון הקודש, ולא לבד בזמנים המעוקשים ולא נאמנים וכו'. הוראת לדעת, שגם רבינו האי גאון, לא התיר אלא לשון ערבי הדומה ללשון הקודש, ודווקא בזמנו, ולשון ערבי דווקא עם לימוד תורה, מה שאין כן, בעוונותינו הרבים, בזמננו זה, שרוב הלימודים הם צרפתית, ולשון התורה רק חצי שעה לכל היום כולו, וגם זה בדרך עראי. מכל האמור יוצא, שלימוד חול בבית כנסת, בכל שפה שתהיה, ישתקע הדבר ולא יאמר.
חכם שמעון דיין , זהב שבא, סימן א', עמ' א'-ו', דפוס יצחק ואליהו אביקסיס, ירושלים, תשל"ז (1977) מתוך 'החכם היומי'
