'רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך. וכל מעשיך יהיו לשם שמים' - יען כי יצר לב האדם רע, ומשיא את האדם להיבטל מן התורה, באומרו אליו: למה תחסר נפשך מטובה, הלא טוב לך כי תעשיר, וכי יקום חילך בהתעסקך בסחורה ומשא ומתן, כל הון יקר תמצא - לזה אמר החכם, שזאת התחבולה תועיל להכניע היצר המשיאך, והוא כי תראה ותשער כי 'ממון חברך', שכבר קבלו וטרח בו הוא שלך, ותהיה לך בו חיבה יתרה כאילו הוא ממש שלך, כי זהו התכלית המבוקש, על פי רוב, ברוב האדם הרודפים אחרי העושר הוא להיות שומרים עליו, ושמחים בו בחיבה יתרה, אף שלא ייהנו ממנו, גם אתה כמו כן עשה, חשוב הוא בדעתך: הרי הוא שלך, 'והתקן עצמך', במה שהוא עיקר לך, והיינו: 'ללמוד תורה', שאתה משולל ממנה באמת, 'שאינה ירושה לך', אם לא תטרח ותיגע בה, אבל הממון – אפשר שיבוא לך בירושה בלי טורח ועמל, אכן היזהר בכך שיהיו 'כל מעשיך לשם שמיים', שתאמרו בפה מלא, שאני חושב כן, לשמו יתברך, לדחות היצר מעלי, שאם לא כן נמצאת חומד את מה שאינו שלך.