מקצת שבחו

חכם חזקיה די סילוה נולד לאמו ולאביו חכם דוד די סילוה בשנת תט"ז (1656) בעיר ליוורנו באיטליה.

ראשית תורתו למד בעיר ליוורנו מפי חכם שמואל קוסטא וחכם יהודה שאראף. בשנת תל"ו (1676) זכה ועלה לארץ ישראל, התיישב בעיר ירושלים, ולמד בישיבת 'בית יעקב ויגה' מפי הראשון לציון, חכם משה גלנטי.

בשנת תל"ח (1678) נשא לאשת את מרת חנה בת הרופא חכם רפאל מרדכי מלכי, ונולד להם בנם חכם דוד.

בשנת תמ"ט (1689) נפטר רבו, הראשון לציון, חכם משה גלנטי, והוא החל לשמש כראש ישיבת 'בית יעקב ויגה', אלא בשל מצוקה כספית, נסגרה הישיבה, והוא יצא כשליח דרבנן לאירופה. הוא עבר באיטליה, צרפת, אנגליה והולנד. בהגיעו לאמסטרדם, התקבל בכבוד רב, והוצע לו ע"י רב העיר הישיש, חכם יצחק אבוהב די פוניסקה לשמש רבה של אמסטרדם. באמסטרדם זכה להוציא לאור, בשנת תנ"ב (1692) חלקו ראשון של ספרו 'פרי חדש' על ה'שולחן ערוך', חלק 'יורה דעה'. באותה שנה, חזר ללמד בישיבתו בירושלים, שהוקמה מחדש בתמיכתו של חכם ישראל יעקב פיררא. בין תלמידיו נמנים הראשון לציון חכם יצחק הכהן רפפורט, בעל ה'בתי כהונה', וחכם שלמה אלגאזי (השני), רבה של קהיר, וחכם ישעיה אזולאי, אביו של מרן החיד"א. 

בספרו ה'פרי חדש' הוא מכריע הלכה, במחלוקת בין פוסקים, ואף במקרים מסוימים פוסק נגד ה'שולחן ערוך'. סגנונו החריף, ופסיקותיו כנגד ה'שולחן ערוך' עוררו את חכמי מצרים לגזור חרם, לגנוז את הספר, ולאסור ללמוד בו. החרם לא התפשט מחץ למצרים, והוא הותר ע"י חכם אברהם הלוי, ראש חכמי מצרים, בעל ה'גינת ורדים'. מאז הפך אחד מאבני הייסוד בפסיקת ההלכה, הגם שבהדפסות מאוחרות רככו את לשונו של חכם חזקיה די סילוה, בדבריו על פסיקות שחלק עליהם. ספרים רבים נכתבו ליישב פסיקות ה'פרי חדש' כנגד ה'שולחן ערוך'. בתוכם, בשנת תק"ב (1742) נתפרסם חיבורו של חכם חיים בן עטר 'פירות גינוסר' ('פרי תואר'). 

חכם חזקיה די סילוה נפטר ביום כ"ח כסלו תנ"ו (1695), ונקבר בהר הזיתים סמוך לקבר זכריה הנביא.

לאחר מותו של חכם חזקיה די סילוה, הוציא לאור, בנו הרופא, חכם דוד די סילוה, את החלק שני של הספר 'פרי חדש' על 'אורח חיים', והחלק שלישי על 'אבן העזר'. עוד התפרסם ספרו 'מים חיים' חידושים על התלמוד ועל משנה תורה לרמב"ם, וקונטרס 'מאמר בין השמשות', ו'דרשת מוסר', שהתפרסמה במקור בספרדית בשנת תנ"א (1691). קונטרס 'הדרושים' שלו אבד לנו, וספרו 'שיטות' - על הש"ס על פי הקבלה, נגנז על-פי צוואתו, נראה שבטעות נגנז גם חלק הלכות שבת ב'פרי חדש'.